יום ראשון, 6 באוקטובר 2013

מהיכן הגיע ארגון אל-שבאב הסומלי? - כתבה ראשונה בסדרה


אני משוכנע ששמעתם על הפיגוע בקניה של ארגון הטרור אל שבאב, מהיכן הגיע הארגון הזה פתאום? ולמה הוא מבצע פיגועים בניגריה אם מיקומו בכלל בסומליה?
בראש הארגון עומד מוחת'אר אבו-זובאיר הידוע גם כאחמד עבדי גודאנס. פרוש שם הארגון הוא "הנוער", אל-שבאב התפתח מפלג הנוער המוסלמי הקיצוני בשנת 2006. בתחילה מטרתם הייתה להאבק בצבא אתיופה אשר חדר לשטחה של סומליה במטרה לסייע למשטר להתמודד עם האיום המוסלמי. בפברואר 2012 נשבע מנהיג הארגון, אבו-זובאיר, אמונים למנהיג אל-קעידה, איימן אל-זואהירי, וחבר אליהם כזרוע רשמית של הארגון.
הארגון מונה בין 7,000 ל - 9,000 לוחמים וישנם עדויות כי חדרו בכירים בג'יהאד העולמי לאזור בכדי לסייע לארגון ולהעשיר אותו בידע. ובאזורים בו שולט הארגון נכפה שלטון שריע (החוק האסלאמי) בצורה קפדנית .
בעקבות סיועה של קניה לממשלה הסומלית, ארגון אל-שבאב החליט לנקום ולהעביר, לפחות זמנית, את הזירה לקניה בכדי להוכיח להרתיע ולאיים. יש לציין כי בפיגוע החוטפים לא ניסו לנהל משא ומתן ומטרתם הייתה להרתיע בלבד, טכניקת הפיגוע הזו נפוצה בפיגועים מסוג זה כאשר מספר רב של מחבלים חודר למקום מסויים והמאבק מסתיים רק כאשר כל המחבלים הרוגים.


אז למי שייכת סומליה?



כרגע נשיא סומליה הוא חסן שייח' מוחמוד. מוחמוד מתנגד לארגון אל-שבאב ויודע שמאבק בארגון יוביל לשפיכות דמים ואלימות. ארגון הטרור התנגד נחרצות לעמדותיו וכבר בתחילת הקדנציה שלו ביצעו מספר פיגועי התאבדות בקרבתו כאות אזהרה.
כעת בעזרת התמיכה ממדינות הקרובות אליה, סומליה מצליחה לשוב ולתפוס תחת שליטתה ערים מרכזיות במטרה להשיב את השקט חזרה לרחובות. נראה כי התקווה חוזרת לסומליה, אך ככל הנראה לפי הערכתי, ארגון הטרור יורד למחתרת כדי לארגן את עצמו מחדש לסיבוב חדש ואלים יותר.

אז למה החלטתי לפתוח דווקא עם סיקור הארגון הזה? ניתן לראות כי ארגוני טרור לא צומחים כך סתם מן השמיים, ארגוני טרור מוסלמים הם אלימים וחסרי רחמים או קו מחשבה רציונלי מערבי. אין אופציות לשיג ושיח עם ארגון טרור שרואה רק כיוון אחד דטרמניסטי מול עיניו, אם הייתי צריך לייעץ לממשלה הסומלית, הייתי ממליץ לה להיעזר עוד בשרותי המדינות הסובבות אותה, לבקש עזרה מהמערב ולחסל את כל לוחמיה במקביל להגדלת תחושת ביטחון האזרחים במדינה ובכלכלה.

מקור: BBC News


כותב המאמר הוא אדיר זנגי - סטודנט תואר שני באוניברסיטה העברית בתחום מדעי המדינה - פוליטיקה ודמוקרטיה בישראל.

VideoBar

התוכן הזה עדיין אינו זמין בחיבורים מוצפנים.