יום רביעי, 2 באוקטובר 2013

נאום נתניהו באו"ם - זאב בעור של כבש

לאחר שהתחלתי לנתח את נאומו של נשיא ארה"ב באו"ם, החלטתי להישאר רלוונטי ולנתח את נאומו של ראש הממשלה הישראלי גם כן.
נתניהו פותח בתחילה בתהליך של מסע במן, לא כמו אובמה לתקופת מלחמת העולם, אלא לאבותינו: אברהם יצחק ויעקב וסיפור הגעתנו לישראל מימי התנ"ך. הוא ציין את הידידות הטובה בין ישראל לאיראן בעבר והידרדרותה עד כה. לאחר מכן הוא מגיע ישר לעניין, הוא ענייני ורלוונטי, נתניהו יוצר סיפור שקושר צעד אחד צעד את המוטיב המרכזי שאליו הוא מגיע שהוא כמובן פרוקה של איראן מנשק גרעיני.  בדקה ה - 8 דאג נתניהו לשלוף את הג'וקר של הסוכן הזר שנעצר בישראל, צעד נכון וטקטיקה מצוינת לביצוע לכל הדעות.
נתניהו מציין את ההתקדמות האיראנית - מתקני גרעין תת קרקעיים, כורי מים כבדים, צנטריפוגות מתקדמות - לא יודע מה אתכם - אותי זה מרתיע - עובדה. ניתן לראות כי הוא נלחם להשאיר את הסנקציות הקשות בצורתן הנוכחית, כי הסנקציות אכן מעיקות על הציבור ומפעילות את הלחץ הנדרש.
לאחר מכן ראש הממשלה מציין בארבע נקודות את התנאים שלאחר ביצועם יהיה ניתן להסיר את הסנקציות:

  1. להפסיק את העשרת האורניום
  2. להסיר משטחה של איראן את האורניום המועשר
  3. לנטרל את יכולתה של איראן להשיג נשק גרעיני דרך סגירת כורי האטום שנבנו במדינה
  4. להפסיק את העבודה בכורי המים הכבדים

אני בטוח שנתניהו לא חושב שאיראן תסכים לאופציות אלה כפי שהוא יודע שהפלסטינים לא יסכימו לאיזו פשרה מבחינה טריטוריאלית בשטחי ארץ ישראל, אך הוא מקווה שבשונה מהפלסטינים, האיראנים יהיו מוכנים ללכת לכיוון הפשרה ולקבל לפחות חלק מן התנאים גם אם לא בשלמותם המלאה.

נתניהו בא להפחיד, הוא לא מעוניין להצטרף לחגיגת הצטרפותה של איראן למשפחת המערב. גם אם אכן בסתר ליבו של רוחנאי הוא אכן רוצה להסיר את כל מתקני הגרעין ולקיים את תנאי נתניהו, עדיין תפקידו של נתניהו הוא לדחוף את המערב לפסימיות טוטאלית כדי להימנע מהסיכוי של איראן להשיג נשק גרעיני. הוא יודע שאיראן כבר קרובה לכניעה ועוד טיפה מאמץ והאיום הגרעיני-איראני יגמר. כולם יודעים כי זה ייקח עוד זמן. בינתיים כל עוד ישראל מוכנה מבחינה צבאית להגן על עצמה, הקהילה הבין לאומית תשקול בכובד ראש את הפסקת הסנקציות.



לקראת סיומו של הנאום נתניהו נוגע גם בבעיה הישראלית-פלסטינית. והוא בא לשאול בצורה עקיפה - כיצד אפשר לבצע וויתורים כואבים כאשר האנשים שעימם הוא מעוניין לחיות בשלום פשוט לא מוכנים להכיר בו?

לסיכום אני יכול להגיד כי נאומו של נתניהו נע "כמשחק על במה" הוא משתמש במשיכת מילים ואינטונציה עולה ויורדת כדי להימנע מהשבלוניות אליה נשאבים דוברים שאינם בקיאים ביכולות הדוברות. להגיד שהנאום היה "מייגע טרחני ומשעמם" כפי שצויין בניתוח של עיתון הארץ על ידי ברק רביד, זה כמובן שגוי בלשון המעטה. נכון שראש הממשלה שלנו לא שלף שום שפן מהכובע או זרק איזה מונח "סלנג" בעברית, אבל הוא הציב את העובדות בצורה שאי אפשר להתעלם ממנה, אלא אם כן אתם קהל מנומנם באולם האו"ם.

רק כמשפט אחרון אני יכול להגיד שתגובת שר החוץ האיראנית הייתה מאוד בוגרת כאשר הוא אמר כי נתניהו שיקר לאורך כל נאומו וכי ישראל כבר שנים טוענת שאיראן קרובה ולפצצה גרעינית ודבר זה עדיין לא התרחש. ולי רק נותר לומר שאני שמח לשמוע על תולעים במערכת המחשוב של הכורים האטומיים ועל רכבים עם מדעי גרעין שמתעופפים בשמים.


כותב המאמר הוא אדיר זנגי - סטודנט תואר שני באוניברסיטה העברית בתחום מדעי המדינה - פוליטיקה ודמוקרטיה בישראל.

VideoBar

התוכן הזה עדיין אינו זמין בחיבורים מוצפנים.