יום שישי, 6 בדצמבר 2013

פח"ע עממ-מי?

כבר הרבה זמן שאני רוצה לכתוב משהו על ארועי הטרור "הרנדומלי" שמתרחשים בישראל על ידי מפגעים בודדים. חששתי בתחילה כי אני אפספס את המומנטום של כתיבת הפוסט, אבל התברר לי כי הארועים מתרחשים בתדירות גבוהה למדי ואני אוכל להשחיז קצת את המאמר עד שיצא מהודק וברור.

אולי בגלל פרשות אחרות שמעניינות את התקשורת ואף אולי בגלל שאתם עסוקים בחיי היום יום שלכם לא יצא לכם לעשות אחד ועוד אחד ולהסתכל על כל האירועים מפרספקטיבה טיפה שונה.
ארצה לסקור בקצרה את האירועים אשר התרחשו בחודשים האחרונים.

* זריקת אבנים על רכבים לכל אורך היום, עוד זריקות אבנים ועוד ארוע של אבנים (ועוד כמה קישורים בהמשך הכתבה)
* בת 9 שנפצעה קל מירי בפסגות
* הצתת עמדה ביטחונית בחברון
* ארוע טרור שסוכל על ידי הימ"מ והשב"כ שכלל חברי טרור סלאפי
* פלסטיני שרצח בדקירות סכין את החייל עדן אטיאס ז"ל

מה מתרחש בשטח
לא היה לי קשה לחפש את כל האירועים הללו ולקבץ אותם יחדיו. יש עוד עשרות אירועים שלא ציינתי, זאת רק דוגמה קטנה לכל האירועים הכוללים שהתרחשו, "במפתיע", בהדרגה מאז שחרור המחבלים בעסקת שליט ובעסקה האחרונה.
בואו נעשה שנייה פעולת חיבור פשוטה - ישראל שחררה מחבלים בעלי מוטיבציה רבה עם הרבה כעס על ישראל לתוך שטחי הרשות הפלסטינית פלוס נוער פלסטיני מתוסכל ואכול שקרים על יהודים פלוס מערכת חינוך שמטיפה לשנאה והרג, פלוס הבנה כי לא משנה איזה פעולת טרור תבצע (אם יתפסו אותך זורק אבן בערב, בבוקר כבר תשוחרר) אתה תקבל נוער פלסטיני משולהב שמעוניין לחסל אותך.


עדן אטיאס ז"ל

שמשחררים מחבלים עם דם על הידיים אתה לא רק מחזיר אנשי טרור מאומנים וחדורי שנאה בחזרה לאויב שלך, אלא אתה מחדיר מוטיבציה ופוגע בעוצמתך הביטחונית. אתה מערער את תחושת הביטחון של האזרחים שלך. למה ציפו במערכת הביטחון? הם חשבו שלא יהיו מפגעים בודדים?

רקע
פח"ע (פעילות חבלנית עוינת) עממי לא קיים מאתמול, גם לא מלפני חודש וגם לא מלפני עשור. פח"ע עממי קיים מתחילת המאה הקודמת כאשר פלסטינים שחטו יהודים בסכינים ליד תחנות אוטובוס, ליד השדות, במרכזי קניות ואיפה לא. שלא נדבר על זריקות האבנים שהיו בדרך שיגרה.
התאכזבתי מהטור של רון בן ישי המכובד אשר הראה חוסר בקיאות משוועת כאשר ניסח את כותרת המאמר שלו "כזו לא אינתיפאדה שלישית. זה משהו חדש". אדון בן ישי וקוראי הבלוג, אין כאן מאפיינים חדשים, אין פה פעולות ללא מחשבה ואין פה צורך בדו-שיח עם הצד השני. יש מקום למעצרים נרחבים, השלטת עצמה בגדר ההפרדה ונטרול מוקדי הכוח שהתחזקו לאחרונה באזור יו"ע ועזה.


זריקת אבנים מקרית או לא?

טרור ואלימות ליד בית החולים והאוניברסיטה בירושלים (ובחיפה)
אז איך מסבירים לעולם שליד האוניברסיטה הכי טובה בארץ ובין הטובות בעולם, זורקים אבנים על רכבי הסטודנטים והאוטובוסים? זריקת האבנים "שגרתית" הפכה בימים האחרונים בתקשורת לפעולות טרור "והילדים" כונו חברי חוליית טרור, יותר נכון שתי חוליות טרור. לפי חקירת המשטרה, הנערים שייכו עצמם לארגון "החזית הדמוקרטית". ארגון זה הנו ארגון מיליטנטי פוליטי שכל מטרתו להתסיס את הלאום הערבי בישראל בכדי להובילו לאינתיפאדה שלישית אלימה וקשה יותר.
יש לציין בכל זאת לציין את המובן מאליו. יידוי האבנים וזריקת הבקטבי"ם הן פעולות מסוכנות שמבוצעות מידי יום מהכפרים סביב האוניברסיטה ומסכנות את העוברים והשבים, את החיילים ואת השומרים בבית החולים הדסה הר הצופים ובאוניברסיטת חיפה.
לא פחות מעשרה נערים בני 15-20 ביצעו את הפיגועים הללו בצורה מכוונת ומרושעת בכדי לפגוע ביהודים חפים מפשע. אותם חיות לא בוחלים באמצעים ומציבים תצפיתן על ההר בכדי לסמן לחבריו מתי מגיעה מכונית שניתן לרגום אותה. לאחרונה אף נפגעה תינוקת בת שנתיים חפה מפשע. אותם בני נוער טוענים שעשו זאת משנאה לישראל ומתוך רצון לפגוע ואף להרוג יהודים.
שלא תטעו, אין כאן מקום לטעון שאותם נערים באו ממצוקה וחיים במצב סוציו-אקונומי נמוך. אלו בני נוער אשר רוצים להתנתק מהחברה, לא רוצים שום קשר למדינה ומוכנים לפגוע באזרחים למען הערכים והאג'נדה שלהם.
זה כבר לא סוד שהאלימות בגדה המערבית זולגת לתוך ירושלים, זה רק עניין של זמן עד שתפרוץ מהומה תהומית ומסחררת שתגרור את כולנו למערבולת דמים.
לאחרונה גם בוצעו זריקות אבנים בחיפה והתופעה ממשיכה להתרחב ולהגיע עד לפתח דלתינו. 

אז מה צופן לנו העתיד?
אל לקורא לטעות ולחשוב כי אין אף גורם שמדרבן את אותם צעירים משולהבים עם אבן\סכין\בקט"ב ביד. הטפות במסגדים של אנשי הרוח המוסלמים רק מחזקת אותם, הקריאה לג'יהאד, מלחמת הקודש המפורסמת שלהם לא פוסקת ולא נחה לרגע, הם רק מחכים לניצוץ שיתחיל את האינתיפדה הבאה. אנו לא חוזים בהתפתחות תופעת זריקת האבנים והטרור העממי, אנו חוזים בריגרסיה! חזרה לתקופה מוקדמת יותר של הקמת המדינה, זהו מעגל, לא אבולוציה. כולם יודעים שאחרי האבנים והסכינים באים הרובים ואחריהם לאחרונה אף הטילים ונוצרת מלחמה.
בדרך כלל ידי כוחות הביטחון הישראלים הייתה על העליונה, אבל הערבים לא יפסיקו את מעגל השדים הזה עד שידם תהיה על העליונה. ואז הם לא ישתלטו עלינו וינהיגו את המדינה ואנו נחיה תחתם, אלא אנחנו נשחט ונברח. בואו נקווה שהיום הזה לא יבוא. האם יגיע היום שנפחד לצאת מהבית בגלל "ילדים" שזורקים אבנים?

כותב המאמר הוא אדיר זנגי - סטודנט תואר שני באוניברסיטה העברית בתחום מדעי המדינה - פוליטיקה ודמוקרטיה בישראל.