פח"ע עממ-מי?

כבר הרבה זמן שאני רוצה לכתוב משהו על ארועי הטרור "הרנדומלי" שמתרחשים בישראל על ידי מפגעים בודדים. חששתי בתחילה כי אני אפספס את המומנטום של כתיבת הפוסט, אבל התברר לי כי הארועים מתרחשים בתדירות גבוהה למדי ואני אוכל להשחיז קצת את המאמר עד שיצא מהודק וברור.

אולי בגלל פרשות אחרות שמעניינות את התקשורת ואף אולי בגלל שאתם עסוקים בחיי היום יום שלכם לא יצא לכם לעשות אחד ועוד אחד ולהסתכל על כל האירועים מפרספקטיבה טיפה שונה.
ארצה לסקור בקצרה את האירועים אשר התרחשו בחודשים האחרונים.

* זריקת אבנים על רכבים לכל אורך היום, עוד זריקות אבנים ועוד ארוע של אבנים (ועוד כמה קישורים בהמשך הכתבה)
* בת 9 שנפצעה קל מירי בפסגות
* הצתת עמדה ביטחונית בחברון
* ארוע טרור שסוכל על ידי הימ"מ והשב"כ שכלל חברי טרור סלאפי
* פלסטיני שרצח בדקירות סכין את החייל עדן אטיאס ז"ל

מה מתרחש בשטח
לא היה לי קשה לחפש את כל האירועים הללו ולקבץ אותם יחדיו. יש עוד עשרות אירועים שלא ציינתי, זאת רק דוגמה קטנה לכל האירועים הכוללים שהתרחשו, "במפתיע", בהדרגה מאז שחרור המחבלים בעסקת שליט ובעסקה האחרונה.
בואו נעשה שנייה פעולת חיבור פשוטה - ישראל שחררה מחבלים בעלי מוטיבציה רבה עם הרבה כעס על ישראל לתוך שטחי הרשות הפלסטינית פלוס נוער פלסטיני מתוסכל ואכול שקרים על יהודים פלוס מערכת חינוך שמטיפה לשנאה והרג, פלוס הבנה כי לא משנה איזה פעולת טרור תבצע (אם יתפסו אותך זורק אבן בערב, בבוקר כבר תשוחרר) אתה תקבל נוער פלסטיני משולהב שמעוניין לחסל אותך.

עדן אטיאס ז"ל

שמשחררים מחבלים עם דם על הידיים אתה לא רק מחזיר אנשי טרור מאומנים וחדורי שנאה בחזרה לאויב שלך, אלא אתה מחדיר מוטיבציה ופוגע בעוצמתך הביטחונית. אתה מערער את תחושת הביטחון של האזרחים שלך. למה ציפו במערכת הביטחון? הם חשבו שלא יהיו מפגעים בודדים?

רקע
פח"ע (פעילות חבלנית עוינת) עממי לא קיים מאתמול, גם לא מלפני חודש וגם לא מלפני עשור. פח"ע עממי קיים מתחילת המאה הקודמת כאשר פלסטינים שחטו יהודים בסכינים ליד תחנות אוטובוס, ליד השדות, במרכזי קניות ואיפה לא. שלא נדבר על זריקות האבנים שהיו בדרך שיגרה.
התאכזבתי מהטור של רון בן ישי המכובד אשר הראה חוסר בקיאות משוועת כאשר ניסח את כותרת המאמר שלו "כזו לא אינתיפאדה שלישית. זה משהו חדש". אדון בן ישי וקוראי הבלוג, אין כאן מאפיינים חדשים, אין פה פעולות ללא מחשבה ואין פה צורך בדו-שיח עם הצד השני. יש מקום למעצרים נרחבים, השלטת עצמה בגדר ההפרדה ונטרול מוקדי הכוח שהתחזקו לאחרונה באזור יו"ע ועזה.

זריקת אבנים מקרית או לא?

טרור ואלימות ליד בית החולים והאוניברסיטה בירושלים (ובחיפה)
אז איך מסבירים לעולם שליד האוניברסיטה הכי טובה בארץ ובין הטובות בעולם, זורקים אבנים על רכבי הסטודנטים והאוטובוסים? זריקת האבנים "שגרתית" הפכה בימים האחרונים בתקשורת לפעולות טרור "והילדים" כונו חברי חוליית טרור, יותר נכון שתי חוליות טרור. לפי חקירת המשטרה, הנערים שייכו עצמם לארגון "החזית הדמוקרטית". ארגון זה הנו ארגון מיליטנטי פוליטי שכל מטרתו להתסיס את הלאום הערבי בישראל בכדי להובילו לאינתיפאדה שלישית אלימה וקשה יותר.
יש לציין בכל זאת לציין את המובן מאליו. יידוי האבנים וזריקת הבקטבי"ם הן פעולות מסוכנות שמבוצעות מידי יום מהכפרים סביב האוניברסיטה ומסכנות את העוברים והשבים, את החיילים ואת השומרים בבית החולים הדסה הר הצופים ובאוניברסיטת חיפה.
לא פחות מעשרה נערים בני 15-20 ביצעו את הפיגועים הללו בצורה מכוונת ומרושעת בכדי לפגוע ביהודים חפים מפשע. אותם חיות לא בוחלים באמצעים ומציבים תצפיתן על ההר בכדי לסמן לחבריו מתי מגיעה מכונית שניתן לרגום אותה. לאחרונה אף נפגעה תינוקת בת שנתיים חפה מפשע. אותם בני נוער טוענים שעשו זאת משנאה לישראל ומתוך רצון לפגוע ואף להרוג יהודים.
שלא תטעו, אין כאן מקום לטעון שאותם נערים באו ממצוקה וחיים במצב סוציו-אקונומי נמוך. אלו בני נוער אשר רוצים להתנתק מהחברה, לא רוצים שום קשר למדינה ומוכנים לפגוע באזרחים למען הערכים והאג'נדה שלהם.
זה כבר לא סוד שהאלימות בגדה המערבית זולגת לתוך ירושלים, זה רק עניין של זמן עד שתפרוץ מהומה תהומית ומסחררת שתגרור את כולנו למערבולת דמים.
לאחרונה גם בוצעו זריקות אבנים בחיפה והתופעה ממשיכה להתרחב ולהגיע עד לפתח דלתינו. 

אז מה צופן לנו העתיד?
אל לקורא לטעות ולחשוב כי אין אף גורם שמדרבן את אותם צעירים משולהבים עם אבן\סכין\בקט"ב ביד. הטפות במסגדים של אנשי הרוח המוסלמים רק מחזקת אותם, הקריאה לג'יהאד, מלחמת הקודש המפורסמת שלהם לא פוסקת ולא נחה לרגע, הם רק מחכים לניצוץ שיתחיל את האינתיפדה הבאה. אנו לא חוזים בהתפתחות תופעת זריקת האבנים והטרור העממי, אנו חוזים בריגרסיה! חזרה לתקופה מוקדמת יותר של הקמת המדינה, זהו מעגל, לא אבולוציה. כולם יודעים שאחרי האבנים והסכינים באים הרובים ואחריהם לאחרונה אף הטילים ונוצרת מלחמה.
בדרך כלל ידי כוחות הביטחון הישראלים הייתה על העליונה, אבל הערבים לא יפסיקו את מעגל השדים הזה עד שידם תהיה על העליונה. ואז הם לא ישתלטו עלינו וינהיגו את המדינה ואנו נחיה תחתם, אלא אנחנו נשחט ונברח. בואו נקווה שהיום הזה לא יבוא. האם יגיע היום שנפחד לצאת מהבית בגלל "ילדים" שזורקים אבנים?

כותב המאמר הוא אדיר זנגי - סטודנט תואר שני באוניברסיטה העברית בתחום מדעי המדינה - פוליטיקה ודמוקרטיה בישראל.

המאבק הנוכחי בין השיעים והסונים בפקיסטן

אשאיר אתכם במתח בזמן הקרוב לקראת החלק הרביעי שלי על ארגוני הטרור בג'יהאד העולמי וארענן אתכם במידע חדש וקצר על המאבק הקשה בין השיעים והסונים בפקיסטן. במלחמה הזו נהרגו אלפי אזרחים חפים מפשע ולא נראה סוף לנקמות הדם המתחוללות באזור בעקבות המאבקים הדתיים.
רקע:

השיעים מונים כשלושים מליון איש מתוך 180 מליון אזרחים בפקיסטן. בעיר קארצ'י יש רוב שיעי ובו קבוצות טרור המנסות להתנקש ברופאים, עורכי דין, פרופסורים ובכירים במדינה ובעיקרה האליטה השיעית. ישנם שיעים אשר תוקפים סונים בחזרה אך בעצימות נמוכה יותר מאשר ההתקפה הנגדית אשר פחות מסוקרת. על פניו נראה שהטבח הוא חד צדדי, על פי הדיווחים 460 שיעים נהרגו בשנת 2012, כמות זו הכפילה עצמה פי 2 מאשר שנת 2011. המקור Forign Policy מדווח כי נהרגו עד כה 375 אזרחים פקיסטנים על רקע מאבקים עדתיים, מתוכם כ – 100 אזרחים מתוך המיעוט האזרי.

תגובת הממשלה ופעולת ארגוני הטרור:
הממשלה מצידה, מתקשה להגן על המיעוט במדינה – עדות לכך ניתן לראות בחודש מרץ 2012 כאשר נהרגו 50 שיעים בשעה שציינו את החודש הקדוש המכונה מוחארם.
השילוב שהתרחש השנה הפך להיות קטלני עבור האזרחים השיעים במידה – המתנגדים לשיעה והטאליבן הפקיסטני חברו יחדיו תחת ארגון הגג אל-קעידה והם נחושים להכות בפקיסטן במלוא העוצמה. עפ"י בכירים שיעים נאמר כי כרגע הם שותפים לאותה אג'נדה.

ההיסטוריה ומבט לעתיד:
המשטר בפקיסטן תמך במשך 30 שנה בקבוצות הג'יהאד כדי שישמשו כמתווכים באבק מול אפגניסטן והודו. אך בעקבות 9\11 פקיסטן עברה לצידה של ארה"ב ולאחר מאבק של הכוחות המיוחדים האמריקאים במדינה כוחות הג'יהאד החלו להיאבק במי שהיו מנהיגם ומורי דרכם בצבא ובמודיעין.

מתי יפסק הטבח?

כעת הכוחות המזויינים מבחינים בין קבוצות ג'יהאד "טובות" אשר פועלות עפ"י האג'נדה של הממשל הפקיסטני וקבוצות ג'יהאד "רעות" אשר תוקפות במדינה. בעקבות אינטרסים פנימיים בממשלה, המשטר יכול לסבול קבוצות ג'יהאד בתקופה שבה היא נמצאת במאבק עם גורמים נוספים, בקבוצות אלה נכללים ארגונים אשר קיבלו על עצמם את האג'נדה הכוללת של ארגון אל-קעידה.

ההנהגה של שני פלגי ארגוני הטרור "Lashkar-e-Jhangvi" והטאליבן הפקיסטני יושבים בצפון ווזיריסטן ומהווים מכשול בפני הממשל הפקיסטני.

על פניו, אני צופה את המשך שפיכות הדמים והאלימות במדינה. המיעוט השיעי ימשיך להיאבק על זכותו ויזעק, ארגוני הטרור ימשיכו להכות במיעוטים והממשל הפקיסטני, חסר האונים, ימשיך להביט מן הצד על הנעשה, אך אני מקווה שהוא יתעשת בשלב מסוים ויסיים למיעוט להלחם בפלגי הטרור, מכיוון שאנו כבר למדים כי כאשר אתה נותן לארגון טרור לפרוח, הוא יכה אותך במלוא עצמתו.
מקור: Economist, FP

כותב המאמר הוא אדיר זנגי - סטודנט תואר שני באוניברסיטה העברית בתחום מדעי המדינה - פוליטיקה ודמוקרטיה בישראל.

שחרור אסירים - פעימה ראשונה, שניה, שלישית... נמכר!

אני אחזור קצת לענייני ארצנו הקטנטונת אם יורשה לי.
אנסה לשכנע אתכם, אם אתם לא כבר משוכנעים, למה אסור לנו לשחרר מחבלים. אם עוד לא השתכנעתם אני מקווה שאוכל לפחות להכניס קצת הגיון בכל הטרוף הזה. 
אז בנט זה אח, לבני זאת אחות, לפיד הוא... מישהו יודע מה לפיד אמר על שחרור המחבלים? טוב זאת לא הסוגיה.

אני בטוח שראש הממשלה שקל בכובד ראש את כל הפרספקטיבות לשחרור האסירים. אך, היום נזכרתי בהרצאה של מזכיר הממשלה הנוכחי הטרי והפרקליט הצבאי הראשי לשעבר, אביחי מנדלביט, ששוחח עם קבוצת סטודנטים במכון למחקרי ביטחון לאומי על סוגיית המחבלים המתאבדים. הוא אמר כי הכינוי "אסירים" הוא פגום מבסיסו. הפעולה הראשונה שהצבא צריך לעשות הוא לקחת את אותו "גורם טרור" ולהפוך אותו לשבוי, כך אוטומטית חלים עליו חוקים בינלאומיים שהם בסיסים ביותר וכל התהליך משתנה מיסודו. הוא כמובן הרחיב וניתח את התהליך והשלכותיו אך אין זה רלוונטי לנושא זה. בשורה התחתונה אני מסכים עם אמירה זו, אין סיבה לכנות את המחבלים שנעצרו ונאסרו "אסירים" ביצוע פיגועי טרור צריך לגרור סנקציות קשות. ולכן צריכים להיות משוחררים רק באופן חריג אותם מחבלים.

דבר נוסף, כיצד אפשר להחזיר את אותם "אסירים" לשטחים ביודעין שהם יוגדרו כאלילי נוער בצורת ג'סטין ביבר ויתקבלו בזרועות פתוחות הישר לזרועות הטרור שמחכה להם ולידע שצברו, בקוצר רוח. בתגובה לשחרור, אנו מקבלים בהתרסה פצצות מרגמה על ישובים בתחומי הקו הירוק ואיומים לסנקציות על ישראל מפי אבו מאזן. אם אין פרטנר לשלום, אז עדיף פשוט לא לשתף פעולה, לעשות פעולת מחווה כדי לרצות את האמריקאים או את השמאל, זה פשוט פגיעה במורל הלאומי, שלא נדבר על המשפחות השכולות ספציפית.

שחרור מחבלים - לא בכל מחיר

נקודה נוספת שברצוני לציין היא הסטטיסטיקה, שליש מהמחבלים ששוחררו "בעסקת ג'בריל" (1,150 מחבלים) בשנת 1985 חזרו לעסוק בטרור. מאות אזרחים ישראלים נרצחו על ידי אותם מחבלים משוחררים ומי לקח אחריות על פיגועים אלה? אני אתן לכם לענות לבד על השאלה. מי אמר שעכשיו המחבלים לא יחזרו לעסוק בטרור?

רוצים דוגמא נוספת עם מסקנה ברורה? בסדר. רוב משוחררי עסקת שליט שבו לעסוק בטרור. אתם לא צריכים אותי בשביל שתבינו את זה. תגגלו "עסקת שליט" ותראו מספר רב של כתבות על ניסיונות פיגוע וגלי מעצרים של המחבלים ששוחררו בעסקת שליט ששבו לעסוק בטרור ומתכננים כעת לחטוף חיילים. בעסקת שליט עוד קיבלנו הטבה כלשהי. כאן אנו פשוט מחזירים להם אנשים שעברו אימון בכלא והם כעת נחשבים לגיבורי הכפר.
בכל מקרה שאני מקווה שעד הפעימה הבאה, מזכיר הממשלה יכניס קצת הגיון בראש הממשלה שלנו וישכנע אותו ששחרור אסירים יוביל להסלמה של ארגוני הטרור, ולנו פשוט נותר לשבת ולחכות עד שהחייל הבא ילקח מאיתנו.

אז למה בעצם בנימין נתניהו רוצה כל כך לשחרר את אותם מחבלים? גם לכך יש מספר השערות.
אולי בגלל שהוא רוצה לחזק את אבו-מאזן שהוא במו ידיו החליש במהלך הקדנציה האחרונה בממשלה.
אולי כדי להצטייר מול העולם כהומני שמשיב את האסירים בחזרה לביתם ובכדי לקבל קצת הערכה.
אולי כי הוא רוצה לרצות את הימין והשמאל יחדיו כאשר מצד אחד הוא משחרר מחבלים ומן הצד השני מפשיר בנייה בשטחים וכדי להמשיך לבנות באותם שטחים במחלוקת.
בכל מקרה, ראשי השב"כ טוענים שניתן לעקוב אחרי המחבלים המשוחררים וניתן לסקל את תכניותיהם  אבל צריך לזכור שאנו לא יכולים להיות תמיד חסינים הרמטית ב - 100%. ואני צריכים לפעול לפעמים בצורה יותר אגריסיבית לצערי, בכדי לממש את האינטרסים שלנו אל מול שכננו.

בשורה התחתונה, אני כמובן לא בעד שחרור אסירים בטחונים אלימים ומסוכנים עם דם על הידיים. אני חושב שצריך לשחרר רק בתמורה אמיתית ובצורה הדדית ומלאת אמון בין הצדדים. כאשר המשא ומתן תקוע ואין לך מנהיג אמיץ, כריזמטי וסוחף לפלסטינים - כל פעולה שתבצע תחשב... בעצם היא לא תחשב, היא תעלם בתהום הנשיה עד חטיפת החייל הבאה או אסקלציית הפיגועים כפי שאנו עדים אליה כיום.

כותב המאמר הוא אדיר זנגי - סטודנט תואר שני באוניברסיטה העברית בתחום מדעי המדינה - פוליטיקה ודמוקרטיה בישראל.