‏הצגת רשומות עם תוויות בוקו חראם. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בוקו חראם. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 16 במאי 2014

למה בוקו חראם רוצים להשתלט על ניגריה? - כתבה שלישית בסדרה

בוקו חראם (בתרגום חופשי "חינוך מערבי אסור"), הינו ארגון הטרור המוסלמי הנוכח בניגריה. הארגון מתנגד לכל מה שנע על הספקטרום של מעבר לדרישות השריע (ההלכה המוסלמית). הארגון פועל בשיטה שכבר צויינה פה בעבר, אנשי הארגון משתלטים על אזורים אסטרטגיים ובהדרגתיות מונעים או נותנים לאזרחים את דרישותיהם הבסיסיות לפי האמונה באסלאם. כך הם יכולים לשלוט על האוכלוסיה ולכפות עליה את האסלאם. הם בעצם קוראים תיגר על החינוך המערבי ורוצים לבטלו.

בוקו חראם הוקם בשנת 2002 על ידי מוחמד יוסף, זאת במקביל לבניית בית ספר דתי ומסגד שם יוכל להטיף, ללמד ולאמן את המתגייסים החדשים שמגיעים בעיקר מהשכונות והכפרים העניים. מיקום הארגון בצפון מזרח ניגריה ובעיקר בעיירה בשם מיידוגורי (Maiduguri), באזור זה מתבצעים רוב הפיגועים הקטלניים. שיטת הארגון הנפוצה היא ביצוע פיגועי התאבדות בכנסיות בתפילות ימי ראשון. האג'נדה הכללית וחזונו של הארגון בכלליותו היא ליצור מדינה אסלאמית אשר יחול עליה החוק המוסלמי ביחד עם בית דין וחינוך מוסלמי אדוק. הארגון חולש על מטרות פוליטיות, כלכליות וחינוכיות ואינו בוחל באמצעים לשם כך.


בוקו חראם - נגד החינוך המערבי
בשנת 2009 לאחר שביצע הארגון פיגועים קשים כנגד משרדי ממשלה ואנשי שרות הביטחון, פשטו כוחות הביטחון על העיירה מיידוגורי, חיסלו את אנשי ארגון הטרור וכמו כן גם את ראש הארגון יוסף. כך היו משוכנעים כי עלה בידם לחסל את הארגון הרצחני בלא ישוב עוד. אך טעות עלתה ביד כאשר שנה לאחר מכן אנשי בוקו-חראם ארגנו עצמם מחדש תחת מנהיג כריזמטי בשם אבו-בקר שקאו ופיגוע טרור מתואם על בית כלא באזור באוצ'י (Bauchi), הצליחו לשחרר מאות אסירים מהארגון ולהשתלט שוב על שטחים. בנוסף לכך, חברו אליהם חבורות פשע מאורגן, אינדיבידואלים עם אג'נדה מוסלמית ואף אנשי שרות הביטחון שהפנו עורף למדינתם וערקו למחנה הטרור.

בשורה התחתונה נראה כי הארגון מתעצם ומתחזק, אם ניגריה לא תדאג לאזרחיה מבחינה סוציו-אקונומית ולא תדאג לשלוח עוד חיילים לחזית הלחימה, אנו נזכה לראות עוד הרבה מקרי רצח, פיגועים ומלחמות עיקשות בין שתי המחנות. על כן, ניתן ללמוד כי לא מספיק להרוג את ראש הארגון, אלא צריך לנקוט ביד קשה נגד כל חברי הארגון ולדאוג לפרקם כדי שלא יתאחדו מחדש. המצב הקיים יכול רק להוביל למלחמת אזרחים נוספת במדינה או לפיצולה.


מקור: BBC

כותב המאמר הוא אדיר זנגי - סטודנט תואר שני באוניברסיטה העברית בתחום מדעי המדינה - פוליטיקה ודמוקרטיה בישראל.

יום שני, 25 בנובמבר 2013

המאבק הנוכחי בין השיעים והסונים בפקיסטן

אשאיר אתכם במתח בזמן הקרוב לקראת החלק הרביעי שלי על ארגוני הטרור בג'יהאד העולמי וארענן אתכם במידע חדש וקצר על המאבק הקשה בין השיעים והסונים בפקיסטן. במלחמה הזו נהרגו אלפי אזרחים חפים מפשע ולא נראה סוף לנקמות הדם המתחוללות באזור בעקבות המאבקים הדתיים.
רקע:

השיעים מונים כשלושים מליון איש מתוך 180 מליון אזרחים בפקיסטן. בעיר קארצ'י יש רוב שיעי ובו קבוצות טרור המנסות להתנקש ברופאים, עורכי דין, פרופסורים ובכירים במדינה ובעיקרה האליטה השיעית. ישנם שיעים אשר תוקפים סונים בחזרה אך בעצימות נמוכה יותר מאשר ההתקפה הנגדית אשר פחות מסוקרת. על פניו נראה שהטבח הוא חד צדדי, על פי הדיווחים 460 שיעים נהרגו בשנת 2012, כמות זו הכפילה עצמה פי 2 מאשר שנת 2011. המקור Forign Policy מדווח כי נהרגו עד כה 375 אזרחים פקיסטנים על רקע מאבקים עדתיים, מתוכם כ – 100 אזרחים מתוך המיעוט האזרי.

תגובת הממשלה ופעולת ארגוני הטרור:
הממשלה מצידה, מתקשה להגן על המיעוט במדינה – עדות לכך ניתן לראות בחודש מרץ 2012 כאשר נהרגו 50 שיעים בשעה שציינו את החודש הקדוש המכונה מוחארם.
השילוב שהתרחש השנה הפך להיות קטלני עבור האזרחים השיעים במידה – המתנגדים לשיעה והטאליבן הפקיסטני חברו יחדיו תחת ארגון הגג אל-קעידה והם נחושים להכות בפקיסטן במלוא העוצמה. עפ"י בכירים שיעים נאמר כי כרגע הם שותפים לאותה אג'נדה.

ההיסטוריה ומבט לעתיד:
המשטר בפקיסטן תמך במשך 30 שנה בקבוצות הג'יהאד כדי שישמשו כמתווכים באבק מול אפגניסטן והודו. אך בעקבות 9\11 פקיסטן עברה לצידה של ארה"ב ולאחר מאבק של הכוחות המיוחדים האמריקאים במדינה כוחות הג'יהאד החלו להיאבק במי שהיו מנהיגם ומורי דרכם בצבא ובמודיעין.

מתי יפסק הטבח?

כעת הכוחות המזויינים מבחינים בין קבוצות ג'יהאד "טובות" אשר פועלות עפ"י האג'נדה של הממשל הפקיסטני וקבוצות ג'יהאד "רעות" אשר תוקפות במדינה. בעקבות אינטרסים פנימיים בממשלה, המשטר יכול לסבול קבוצות ג'יהאד בתקופה שבה היא נמצאת במאבק עם גורמים נוספים, בקבוצות אלה נכללים ארגונים אשר קיבלו על עצמם את האג'נדה הכוללת של ארגון אל-קעידה.

ההנהגה של שני פלגי ארגוני הטרור "Lashkar-e-Jhangvi" והטאליבן הפקיסטני יושבים בצפון ווזיריסטן ומהווים מכשול בפני הממשל הפקיסטני.

על פניו, אני צופה את המשך שפיכות הדמים והאלימות במדינה. המיעוט השיעי ימשיך להיאבק על זכותו ויזעק, ארגוני הטרור ימשיכו להכות במיעוטים והממשל הפקיסטני, חסר האונים, ימשיך להביט מן הצד על הנעשה, אך אני מקווה שהוא יתעשת בשלב מסוים ויסיים למיעוט להלחם בפלגי הטרור, מכיוון שאנו כבר למדים כי כאשר אתה נותן לארגון טרור לפרוח, הוא יכה אותך במלוא עצמתו.

מקור: Economist, FP

כותב המאמר הוא אדיר זנגי - סטודנט תואר שני באוניברסיטה העברית בתחום מדעי המדינה - פוליטיקה ודמוקרטיה בישראל.