יום שבת, 16 במאי 2015

פייסקו ממשלתי בדרך לקדנציה מלאה

נחשפנו בחמישי האחרון, במהלך השבעת הממשלה סוג של מאבק כוחות מדומה. הרי כולם יודעים כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו הפך להיות עצמתי בצורה חסרת תקדים בכניסתו לתוך כהונתו הרביעית לאחר זכייתו המפתיעה בבחירות. הקואליציה אותה בנה נתניהו מונה 61 חברי כנסת וכ – 20 שרים עד כה, תהיה יציבה ולו מהסיבה הפשוטה כי המפלגות הבונות אותה תפחדנה ללכת שוב לבחירות, כל אחת מסיבותיה שלה.

המינויים שהציג ראש הממשלה ביום חמישי הקרוב נעו בין הלא ראוי ללא הגיוני. המינוי של אבי גבאי, מנכ"ל בזק לשעבר בתור השר להגנת הסביבה, רגב כשרת התרבות וכמובן שקד כשרת המשפטים. אינני מתכוון להיכנס לניתוח המינויים לא מבחינת מין נבחרי הציבור וגם לא מבחינת תפקודם עד כה מהסיבה כי אין אני רואה סכנה בכניסת כל אחד מן אותם מועמדים לתוך משרדי הממשלה המיועדים. בכל תחום ינסו לבצע כמה שפחות כדי שיזכרו כמה שפחות וישכחו במהירות. הנטייה למנות שרים ללא הכשרה בסיסית בתחומי משרדם, לא החלה בממשלה האחרונה ובואו נודה באמת גם לא בזו שלפניה, אולם אין חשש כי האופוזיציה תעמיד את אותם חברי כנסת במבושם מול בית הנבחרים בעזרת הכלים הפרלמנטרים שברשותם, לכן אין סכנה כי הם לא יוכלו להעביר את הקדנציה הקרובה בצורה בטוחה ויעילה ואף ללא תקלות. אינני צופה משקד לפגוע ביסוד הדמוקרטיה ואף אני מצפה מרגב להיות משפיעה ופעילה כמעט כמו קודמתה בתפקיד, לימור לבנת.



ההצהרות כי הבחירות הבאות עומדות להיות קרובות משחשבנו עלולות להתבטל במהרה. האינטרס הראשון של ראש הממשלה היה להקים קואליציה התחלתית, לאחר מכן כל שינוי, תוספת או עדכון כחלק מסל המשרות שיש לראש הממשלה יכול להיות מפתה לכל מפלגה מהקטנה ועד לגדולה בממשלת אחדות. יכולת המשילות במספר חברי הקואליציה הקטנה, גדולה. בוודאי נתחיל לראות סדקים וקרעים בקואליציה הזו, אולם אני מצפה מראשי המפלגות להיפגש עם חברי הכנסת שלהם וליישר אתם קו בנוגע להמשך הקדנציה. להגיד להם שכל הפרת משמעת קטנה תענה בסנקציות ולו בשביל להשאיר את הקואליציה יציבה לפחות למשך החודשים הקרובים ולתת אווירה לנשימה לראשי המפלגות לאחר המרתון שעברו בשלושת החודשים האחרונים.



הנאום הניצי שהציג הרצוג הראה כי אנו עומדים בפני מערכה פושרת דווקא בה התלהמות באה לידי ביטוי מצד אחד, אולם מעשים לאו דווקא יצופו מעל פני השטח. חוץ מאמירות חלולות לא נתקלתי באף מעשה דינאמי\חיוני\מרענן של יצחק הרצוג וציפורה לבני. במסדרונות הכנסת בינתיים שוררת אי וודאות, כאילו אנו ממשיכים בקו ישיר את תחושות הכנסת הקודמת. גם הפעם, בהקמת הממשלה כולם באו לבושים יפה, כולם הכינו נאומים מושחזים וכולם ברכו ולחצו ידיים, אבל יכולתם להרגיש את תחושת המועקה באוויר, תחושה של חוסר רצון. זה נכון שכאשר אף צד לא מרוצה, אזי סימן שפעלו נכון, אבל אם אף צד לא מרוצה כולל הצד שמחלק את התיקים, פה מתחילה הבעיה.

אני רוצה להכריז על ליברמן וארדן כמפסידים-המנצחים. אין אנו יודעים מה הייתה כוונתם, אך יציאתם מהמסגרת הקואליציונית מעמידה את עצמתם ואת אמינותם במבחן. כמה זמן יוכלו להחזיק מעמד בשממה האופוזיציונית\אזרחית? האם אנו נזכה לראות אותם חוזרים לשולחן הממשלה כבר כעת? או שמא יציאתם מהמערכת היא תחילת סוף הקריירה הפוליטית שלהם?

לסיכום המאורעות האחרונים אני לשער כי אנו עומדים להיכנס למערכת שקטה בזמן הקרוב, אם לא יהיו הפתעות הכוללות מלחמה או ארועי דמוי מרמרה נוספים, אנו נזכה לחוות ממשלה שמוכנה לעשות הכל בכדי להשיב את השקט למשכן הכנסת, כמה שפחות חשדות, כמה שפחות טריקים מלוכלכים וכמה שיותר סטגנציה חברתית\כלכלית.



VideoBar

התוכן הזה עדיין אינו זמין בחיבורים מוצפנים.