‏הצגת רשומות עם תוויות איווט ליברמן. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות איווט ליברמן. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 22 בינואר 2015

טרום מלחמה לפני בחירות

התהליכים הצבאיים במזרח התיכון הובילו אותי לכתוב את הפוסט הזה. שינויי ראשי מנגנונים, שינויי סטטוס קוו ומהלכים אסטרטגיים יכולים להחשב ל GAME CHANGER בכל הקשור לבחירות בישראל. שסוקרים את תהליכי המאקרו, רואים תמונה מעניינת.




אם מנתחים כל סיטואציה בנפרד, אולי לא נראה השפעה מיוחדת על מהלך הבחירות הקרוב. אולם כאשר מסתכלים על התמונה הכללית, בונים את תהליכי האסקלציה ומנתחים סיטואציות לעומק, רואים כי נוצר פה אפקט הדרדרות ביטחוני מטריד שיכול להשפיע בקלות על מהלך הבחירות הקרוב. 
תהליכי התסיסה מתוך המדינה ומחוצה לה דוחקים את ראש הממשלה בנימין נתניהו לחזית המאבק, גורמים לו להצטייר כמעורה בתהליך המאבק נגד הטרור והחשיפה התקשורתית שלה הוא זוכה מחזקת אותו פוליטית, ללא ספק. נתניהו מוכשר ככל שיהיה, יודע את חוקי המשחק ומשתף פעולה עם זה. אני משוכנע שהגורמים שהחליטו על התקיפה בלבנון ידעו בדיוק מי נמצא ברכב ומהי המטרה, האם זה היה מהלך פוליטי? בחיים לא נדע, אני רוצה להאמין שלא.

הגיבורים בפיגוע בתל אביב

"ביטחוניסט" כראש ממשלה
כאשר מדברים על המאבק בטרור, ראש הממשלה הוא המתאים ביותר בעל הידע הנרחב ביותר בטרור. למרות שכל מדינה מנסה לנכס לעצמה "ביטחוניסט" ברשימה, זה עדיין לא משכנע את קהל הבוחרים כי הם המפלגה המועדפת. אני משער, ללא כל בחינה מעמיקה כאמור, כי ישנם 4 מנדטים "צפים" שעדיין לא ידוע לאן ילכו. אם המפלגות לא ילכו על הקלף הביטחוני במקביל לקלף החברתי-מדיני, ולא רק במינוי כזה או אחר של אנשי ביטחון לשעבר, הם ימצאו את עצמם יורדים בכמות המנדטים ומאבדים גובה. ביבי יכול להיכשל במסגרת ההתנהלות הביטחונית הזו, אבל הוא עדיין יצטייר כנלחם בטרור, תואר אשר מקנה לו את היכולת לקבוע כי לא משנה מה הוא יעשה הוא עדיין לא יחשב כמפסיד בתהליכי האסטרטגיה הפנים ישראלית והחוץ מדינתיים.

השמועות אומרות כי ליברמן ומנסה לחבור לאחת המפלגות, אין ספק כי תקופת הזוהר שלו הולכת ומתפוגגת ויתכן כי הפילוג מהליכוד בשילוב האמבוש חקירתי עשו לו ולמפלגתו רק רע, שריון מתמודדים חסרי ניסיון פוליטי ברשימה רק ממשיכים להוריד אותו למטה בסקרים.

התקדמות המדינה האסלאמית לתוך לבנון

האם חיזבאללה יתקוף?
בשיחות סגורות אני נשאל מספר רב של פעמים האם חיזבאללה יתקוף וכיצד הוא יפעל. בתשובה לכך אני אומר כי חיזבאללה יתקשה להוציא פיגוע איכותי כעת בגבולה הצפוני של ישראל. מצבו הפוליטי בלבנון אינו יציב, המדינה האסלאמית יושבת על גבול המדינה ופוגעת קשות בצבא הארגון וכי החיסול של ג'יהאד מורנייה פגע במוטיבציה שלה לטווח הקצר. אולם ישנו הסיכוי כי הארגון יוציא לפועל מטח טילים (שכנראה ייכשל), או שינסה להחדיר מספר מחבלים לגבול המדינה, אולי לא בשביל לחטוף חייל אלא פשוט להתאבד בגבול ישראל, הם לא יכולים להסתכן בכניסת צה"ל ללבנון שוב, התשתיות שלהם עדיין לא השתקמו ב 100%. לכן או שיהיה אירוע סמלי כעת או שיהיה פיגוע ראווה בחו"ל ובעיקר באירופה, שספק אם יצליח בעקבות הכוננות העליונה אליה נכנסו מדינות אירופה בזמן האחרון בעקבות גרורות המדינה האסלאמית במדינה. 


משפט לסיכום
אנחנו עתידים לראות עוד נסיונות פיגוע בשטחי ישראל, עוד ספינים תקשורתיים, עוד נסיונות איחוד  בין מפלגות והמון המון פעילות מפלגתית. אולי זאת מערכת הבחירות צפויה ביותר, אבל ללא ספק היא לא מפסיקה לעניין ולהפתיע.

יום שני, 29 בדצמבר 2014

ליברמן ראש הממשלה הבא?

לפי ניתוח המפה הפוליטית, ישנו סיכוי ממשי שליברמן הוא רה"מ הבא של מדינת ישראל.
שלשום התפרסם סקר של תחנת הרדיו "קול ישראל". הסקר מראה מציאות עגומה. לו הבחירות היו מתקיימות כעת, הכנסת היתה מפוצלת לשברירי מפלגות. חלוקת המנדטים שפורסמה בסקר: הליכוד - 23, העבודה-התנועה - 23, הבית היהודי - 17, כחלון - 9, יאיר לפיד - 8, ישראל ביתנו - 8, ש"ס - 8, יהדות התורה - 7, בל"ד ורע"מ - 5, חד"ש וטיבי - 6.


לכאורה, יש מצב של תיקו בין שני המתמודדים העיקריים לראשות הממשלה: בנימין נתניהו (מועמד הליכוד) ויצחק הרצוג (מועמד העבודה-התנועה) שמפלגותיהם קיבלו מספר זהה של מנדטים - 23 מנדטים. מפתה לדמיין שלו רק אחת משתי המפלגות היתה מקבלת שני מנדטים מעל יריבתה, אזי ניתן היה לומר שהבחירות הוכרעו. אך לאימותו של דבר, אין טעות גדולה יותר מזו. כדאי מאוד להיזכר כיצד מתנהל תהליך מינוי רה"מ. הנשיא הוא זה שמטיל על ח"כ מסויים להרכיב את הממשלה. החלטתו של הנשיא מי יהיה המועמד הנה טכנית לחלוטין: הוא נפגש עם כל הסיעות שנבחרו לכנסת, והנשיא מטיל את הרכבת הממשלה על מועמד שהמליצו עליו מספר הגבוה ביותר של ח"כים. בשפה פשוטה: ראש הסיעה הגדולה בכנסת אינו בהכרח רה"מ. תעיד על כך הגב' ציפי לבני, שקדימה בראשותה בשנת 2009 קיבלה 28 מנדטים, אך מלאכת הרכבת הממשלה הוטלה על מועמד הליכוד שהחזיק ב-27 מנדטים.

בואו נסתכל על חלוקת התמיכה בין נתניהו להרצוג בהקשר להמלצה לנשיא (דיאגרמה: אפשרות א'). החלוקה הזו בנויה על שתי הנחות יסוד:

1. קשה לדמיין מצב בו לפיד ימליץ לנשיא על בנימין נתניהו, ולו רק בגלל "הפיצוץ" שבגללו הוקדמו הבחירות. אגו לא חסר שם.
2. סביר להניח שהמפלגות החרדיות יעדיפו לא לשבת בממשלה עם לפיד, ולכן ימליצו על בנימין נתניהו. במיוחד לאור השמועות על ה"דיל" עם ש"ס שנסגר לפני הקדמת הבחירות.
3. לליברמן אין שום עניין להיות מס' 5 או 6 בממשלה של הרצוג, כאשר הוא יכול להיות מס' 3 אצל נתניהו. 
אם כן, יצחק הרצוג יזכה לתמיכה של סיעתו, מרצ, יאיר לפיד וייתכן של המפלגות הערביות בלבד.

למה "ייתכן"? כי אפשרות סבירה שהללו, או חלק מהן, לא ימליצו על אף מועמד לנשיא. התוצאה היא שבנתניהו יתמכו 63 ח"כים, ואילו להרצוג יהיו בקושי 48 ח"כים. ניצחון ברור לנתניהו.
כאן נכנס "המוקש" של השיטה. טכנית, מועמד מפלגה קטנה יכול לקבל מינוי מהנשיא להרכיב את הממשלה אם יזכה לתמיכה של כמות הגדולה ביותר של הח"כים. ליברמן מבין זאת היטב. אם הבחירות נגמרות כפי שהתוצאות בסקר, ליברמן יציע לקואליציית "רק לא ביבי" הצעה מאוד מפתה: "הציעו אותי כמועמדות לראשות הממשלה, וביחד נחליף את השלטון". חישוב מתמטי פשוט מראה שליברמן יכול לגייס יותר "המלצות" מול נתניהו מאשר הרצוג ויש לו סיכוי ממשי לקבל את המינוי (אפשרות ב).





נתניהו יקבל את התמיכה של הליכוד והבית היהודי - 40 מנדטים. ליברמן יזכה לתמיכה של ישראל ביתנו, העבודה-התנועה ויאיר לפיד - 39 מנדטים. מרצ והערבים יבחרו לא להמליץ על אף מועמד. אך מה שמעניין הוא הפוטנציאל של ליברמן: הוא יכול בקלות יחסית להחליף את יאיר לפיד בסיעות החרדיות, וכך התמיכה בו תעלה ל-46 מנדטים. אם יחבור אליהם כחלון, הגוש הזה עולה ל-55 מנדטים. מה יקרה הלאה? לא ברור, אך מה שחשוב הוא שבשלב הראשוני ליברמן הוא זה שיקבל את המינוי מהנשיא. הלאה יתקיים המו"מ הקואוליציוני, ואני לא אתפלא אם נמצא חלק מהסיעות האחרות גם בתוך ממשלת ליברמן.



ומילה אישית לסיום. יבואו אנשים ויבקרו את השיטה שמעלה לראשות הממשלה נציג מפלגת מיעוט. טעות בידם. השיטה אינה הבעיה. את האשמה למצב יש לתלות בדפוסי ההצבעה של הבוחר הישראלי. וכן בתמיכה בסיסמאות "רק לא X" תוך התפשרות על עקרונות, חזון ודרך.

כותב המאמר הינו דויד גורביץ, פורסם במקור בדף הפייסבוק שלו.


וסרטון נחמד לסיום