יום חמישי, 30 ביוני 2016

איך הייתם מגיבים אם היו אומרים לכם שלעבוד פחות משתלם הרבה יותר?

הידעתם? ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם במספר שעות העבודה ליום ואחת המדינות הכי גרועות בתפוקה הממוצעת לשעת עבודה. שתי הקביעות הללו מבוססות על מחקרים מהשנים האחרונות של ה-OECD, הארגון העולמי לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי. הן אולי נראות לכם סותרות, אבל הפרדוקס שגלום בשילובן דווקא הגיוני מאוד. כמו ביותר מדי תחומים אחרים בחיים, גם בעבודה כמות באה לרוב על חשבון איכות. החוק בישראל מאפשר עבודה יומית של 9 שעות ברוטו (8 וחצי שעות עבודה ועוד חצי שעת הפסקת צהריים). זה הרבה יותר זמן מהנהוג ברוב המדינות בעולם המערבי. “מקדימות” אותנו רק מדינות, המתאפיינות בניצול עובדים: טורקיה, מקסיקו, דרום קוריאה ויפן. אלא שגם אחרי שיגעת, לא מצאת. בין המדינות החברות ב-OECD, רק באיטליה רמת הפריון לשעה נמוכה יותר מבארץ. כלומר, 45 השעות השבועיות בישראל הן אולי גזירה שהתרגלנו לחיות עמה בשלום, אבל מסתבר למרבה הצער שאין לכך כל השפעה. ההולנדים, לדוגמא, שעובדים פחות מ-30 שעות בשבוע, מפיקים יותר ערך דולרי לתוצר מאיתנו.


גם אתם עובדים קשה בזמן האחרון?

כשלוקחים בחשבון גם שעות נוספות, בין אם מקבלים עליהן עוד כסף או לא (מתוקף שכר גלובלי), מגיעים לעתים ל-11 או 12 שעות ביום. כשמדובר בהייטקיסטים או פרסומאים בדרגות ניסיון שונות או מתמחים בראיית חשבון ועריכת דין, זוהי שגרת חיים של ממש. למה זה טוב? ובכן, זה לא. אם תחשבו על זה, תבינו שאין שום הצדקה מעשית להיות במשרד כל כך הרבה שעות באופן קבוע. בטח כשקיים יחס הפוך בין משך העבודה לבין רמת הביצוע. המציאות התעסוקתית הזאת מייצרת את הפער שכולנו מכירים היטב, אך איש לא מעז לדבר עליו. זה שקיים בין לבוא לעבוד לבין לבוא לעבודה. כשאנו מבינים שיום העבודה יהיה ארוך בלי כל קשר לתפוקה, תפוקתנו יורדת וזה לגמרי טבעי. הרי מוכשרים, נבונים ומנוסים ככל שנהיה, עדיין לא נוכל לשמור על אותם ריכוז וקצב לאורך זמן. זה מתבטא בהורדת הילוך, שמסייעת לנו להתמודד במשרד ולובשת מגוון צורות: צפייה בסרטוני יוטיוב, קריאת פוסטים בפייסבוק או הזמנת מוצרים מאתרים מול המחשב; יציאה להפסקות צהריים של שעה ומעלה; גיחות תכופות למטבח, כולל שיחות חולין עם כל מי שזז; הפסקות סיגריה ו/או קפה בתדירות גבוהה בהרבה מבסופי השבוע בבית; וביצוע שיחות או הודעות טלפון אישיות באמצע היום.
קצרו את יום העבודה ותרוויחו יותר

חשוב לי להדגיש: לא אנחנו אשמים במוסר עבודה לקוי, שהוא תולדה מתבקשת של הנסיבות. האשמה נעוצה בשיטה הכל כך מקפחת ובלתי אפשרית. אז מאין יבוא עזרנו? בטח לא משרי הממשלה או מחברי הכנסת, אשר אינם טורחים לתקן עוולות מקוממים אף יותר בשוק העבודה. הרי משך חופשת הלידה בתשלום לנשים עומד על 14 שבועות בלבד ומספר ימי החופשה השנתית בחוק לשני המינים מוגדר כ-10 בלבד עד 4 שנות ניסיון, פחות מיום לחודש בממוצע. בשני התחומים אנו רחוקים שנות אור מאירופה, שם תקופות החופש גדולות פי כמה. על המדינאים שלנו אפשר לסמוך רק שיפריחו בקרב הציבור תקוות שווא על מנוחה מעבודה בימי ראשון. ברור לגמרי שזו הבטחה ריקה וצינית בנושא סקסי בהרבה, שמורכבת מאוד למימוש. אני מאמין שהשינוי המיוחל צריך לבוא דווקא מכיוון המעסיקים, בלי שנכפה עליהם שום חוק מחייב חדש מלמעלה. אלה שישכילו לעגן מבחירה את יום העבודה במשרדיהם על 8 שעות לכל היותר, ירידה של 11% בלבד מהקבוע כנורמה בחוק כיום, יצאו נשכרים ביותר. זו לא מהפכה מרעישה, כי אם שיפור מתון ומתבקש. אם אכן יצליח לאורך שנים, כדאי יהיה לשקול בחיוב קיצור נוסף.



הגיע הזמן לעבוד חכם
יותר מדי בעלי שליטה לא לוקחים בחשבון דבר פשוט: כשעובדים מרגישים שהמעסיק לא מכבד את הזמן שלהם בבית, הם לא מכבדים את הזמן שלהם במשרד. לכן האפקט הכי משמעותי של הגדלת ראש והפגנת רצון טוב מצד משלמי המשכורות יהיה מפתיע: מי שעבדו קודם 10 שעות עם תפוקה של 8, יעבדו פתאום 8 שעות עם תפוקה של 10. המעסיקים ירוויחו עובדים מרוצים ורעננים, מה שיעלה את רמת המוטיבציה ורמת התפוקה שלהם. בנוסף ליתרון המעבר לעבודה פורה יותר, הדבר יוביל גם ליחסי ציבור מעולים, דבר שכל מנכ”ל כמה לו. מהלך אכפתי ומתחשב שכזה יקנה לחברה חשיפה חיובית וחינמית בכלי תקשורת משמעותיים. חשוב מזה, כשהשמועה תתפשט, מועמדים מחוזרים, כאלה שהתברכו בזכות לבחור איפה לעבוד, יעדיפו את העסקים המיטיבים באופן ודאי. מה שמשאיר אותנו עם Win-Win מובהק: העובדים יישחקו משמעותית פחות, המעסיקים יקבל מהם משמעותית יותר, והילדים ירוויחו שעה של זמן איכות עם הוריהם האהובים.

כותב המאמר הינו יואב מלמד. מר מלמד הוא מייסד ומנהל בהתנדבות בפייסבוק את "משרות הייטק ושיווק ללא ניסיון", קבוצת חיפוש העבודה הגדולה, הפעילה והמוכרת ביותר בישראל. מתפרנס למחייתו כסמנכ"ל השיווק של see.V, חברת השמה מובילה להייטק, שמתמחה בגיוס לסטארטאפים. בעברו עבד במשך 7 שנים בתפקידי שיווק ופרסום ושימש 6 שנים נוספות כתב ועורך בקבוצת מעריב ובעיתון במחנה.

VideoBar

התוכן הזה עדיין אינו זמין בחיבורים מוצפנים.