הבחירות האלה על פי המדדים האחרונים ותוצאות הסקרים האחרונות, הולכים להראות כמו בלגן אחד גדול. לבחירות אשר עומדות בפתח יש מספר דפוסים שכדאי שנדגיש ונשים על השולחן. אלו נושאים שלא נראו לפני כן במחוזותינו בעקבות שינוי אחוז החסימה ובעקבות רצון העם לראות שינוי אמיתי במרכז המפה הפוליטית.
- הקצנה - לא ניתן להתעלם מהאבחנה כי בחירות אלו מגיעות אלינו דרך המדיה הכתובה, דרך האינטרנט ודרך שלטי החוצות בצורה של משפטים קצרים וקולעים ודרך ססמאות אשר נראות חד משמעיות ואף ניתן להגדירן כאלימות. דוגמא אחת היא ססמתו של אביגדור ליברמן "עונש מוות למחבלים", של נפתלי בנט "לא מתנצל" ושל הליכוד והעבודה "אנחנו או הם" אשר מעיד על סוג של תוהו ובוהו אשר יתרחש במידה ואחד מהם יעלה לשלטון (או שמא שניהם כחלק ממשלת אחדות?!) . הצניחה החופשית במספר המנדטים של המפלגות נאלץ אותן להשאיר את גרעין בוחריהם בשיטות של איומים, הפחדה ואלימות מילולית. שבוע לפני הבחירות והמילה האחרונה טרם נאמרה.
- מאבק בין חרדי עיקש - אלי ישי מול אריה דרי בקרב ענקים של מי יותר קרוב למר"ן ז"ל. אנו רואים מאבקי ירושה קשים אשר לא ניתנים לגישור, לפחות לבחירות הקרובות, הפגיעה הקשה במנדטים תעלה לשני הצדדים ביוקר, בשניהם המרן היה מתבייש. אכן המסורת הפוליטית שבנה המר"ן מתפוררת מול עיניהם של מצביעי ש"ס אשר כידוע, נמצאים במצב סוציאלי קשה וזקוקים לסיוע של אותן המפלגות. בסוף מי שמפסיד זה העם שמאות אלפי הקולות שיזרמו למפלגות הסקטוריאליות ירדו לטמיון.
- פיצול ומחלוקת בימין - חוסר היכולת של מפלגות הימין (ישראל ביתנו, הבית היהודי, הליכוד) ליצור מארג אחיד ולהפנות את האש לכיוון המרכז והשמאל, יוצר בור מנדטורי עמוק שיעלה להם בכמה כסאות בכנסת הבאה ואף אומרים כי יעלה להם במקומם כקואליציה. אפילו ההסכמה השקטה בין נפתלי בנט לבנימין נתניהו לא להקניט אחד את השני, לא צולח בהצלחה. ושוב, הבחירה בקהל נישתי גורם למפלגות הימין לאבד את עצמן לדעת. אחרי הלקח שילמדו בבחירות הקרובות, אני צופה אחוד שורות שוב בימין.
- אחדות ערבית (על פי השטח) - על פניו כל המפלגות הערביות הסכימו על תוואי מסוים של איחוד, הם הגורם הפוליטי היחיד שהשכיל לקחת את חוק אחוז החסימה הגבוה ולנצל זאת לטובתם, כרגע הם נעים בין 12 ל - 15 מנדטים וככל הנראה יסתפקו ב 13. על אף הנאמר בשורות אלו, כרגע אנו נתקלים בכל מיני שמועות שאומרות כי גורמים בתוך המפלגות מתחילים לתסוס, אבל לוודאי הפרוק המפלגתי יגיע רק לאחר הבחירות. אני משוכנע שעוד ילמדו על האיחוד הזה בשיעור הדמוקרטיה בעתיד.
- השמאל מתחזק - לפיד הצהיר שהוא ימליץ על בוז'י, אין ספק כי ההתעצמות המפתיעה של השמאל יחד עם הגופים החיצוניים שמסייעים לה כגון V15, מפתחים יכולת מרהיבה שסוחפת על פניו את העם וזוהי בדיוק הסכנה בכסף חיצוני. רק ב - 17 לחודש נדע באמת מה גורלם של מפלגות אלו והאם מר"צ תעבור את אחוז החסימה לאחר שוויתרה על חתימת הסכם העודפים עם המפלגה הערבית המאוחדת.
- מפלגות מרכז דומיננטיות - כפי שציינתי בסוגיה הקודמת, יאיר לפיד ממשיך את מגמת ההתעצמות שלו בזמן שהוא חורך את הארץ בראיונות, נאומים ומענה על כל השאלות הקשות יחד עם החברים ברשימתו. כחלון אשר התייצב על 12 מנדטים דועך בינתיים לכיוון ה - 8 מנדטים. הוא לא השכיל להניף את המומנטום ולבנות לעצמו צוות מנצח בזמן הקצר שיועד לו. אולם בכל זאת, סוף סוף יש מפלגות מרכז אמתיות בישראל עם אלטרנטיבה אמתית של נוטה לקחת צד או להצהיר עם מי היא הולכת בבחירות. ניתן גם לישראל ביתנו את הלגיטימציה לעבור ממפלגת ימין קיצוני למפלגת מרכז - לפחות עד תום הבחירות.
- אחוז החסימה - החוק שהיה אמור להגן על הדמוקרטיה ובעצם להקטין את כמות המפלגות יצר פילוגים נוספים, כל מפלגה מכרסמת בחברתה וכולן בסופו של דבר הפסידו מנדטים חיוניים. אני עתידים לראות כנסת מפולגת - ויתכן - הכי מפולגת שהייתה לנו עד כה. כנראה שלא אחוז החסימה הוא זה שמפריע ליציבות והכנסת - ונצטרך לתור אחר פתרון אחר אשר יחזק את היציבות בישראל.
