יום שבת, 19 ביולי 2014

יפן בין פאסיביות למיליטנטיות

במהלך דיון ארוך במיכלי המחשבה שהקמנו, סקרנו מדינות וארגונים רבים בעולם נוכח המצב הבטחוני העולמי הרעוע ונוכח עליית האסלאם הקיצוני, ע"ע המצב הישראלי-פלסטיני. לאחר בחינה מדוקדקת רצינו להצביע על שינוי דפוס חדש בעולם שעוד ידברו עליו רבות, הגענו למסקנה כי ישנה תזוזה בעולם אשר אף גורם טרם שם עליו את הדגש בחודשים האחרונים ואנו סוברים כי זוהי חובתנו לפרטה בפניכם, זאת בכדי שבעתיד הקרוב, כאשר תשמעו על התרחשויות הללו באזור ההוא של הגלובוס, תזכרו היכן נחשפתם לזה ראשונים.

יפן, כמדינה הממוקמת במקום העשירי בעולם מבחינת גודל אוכלוסייתה נשארה רדומה במקצת בחמישים השנים האחרונות, נראה כי מאז שנות ה - 70 ההתרחשויות סביבה בכל הנוגע לצבא, חימוש והגנה עצמית היו בגדר ספקולציות רחוקות. אך בחודשים אלו אנו עדים לשינוי בפרדיגמת הפעולה ההגנתית של המדינה. שינוי חוקתי אל מול שינוי פורמלי-צבאי אשר בא לציין שחר של יום חדש, לפחות מבחינת העם היפני.



ראש הממשלה היפני שינזו אבה, החל לחזק את עמדות מדינתו התוקפנית מכמה סיבות. בראש ובראשונה בכדי לקבל הכרה בינלאומית, כמו גם לשמור על עמדותיה ואזורי הסכסוך שלה ולבסוף בכדי להגן על תושביה בעת הצורך. לשם כך הם ביצעו שינוי חוקתי ראשון מאז שנת 1967, אשר מרחיב את סעיף ההגנה העצמית בצורת התחמשות צבאית באופן גורף תוך קביעת העובדה כי הצבא היפני יגן על אזרחיו ויסייע לבעלות הברית בעלי אינטרס משותף, אולם הדגיש לא פעם ראש הממשלה אבה כי הצבא היפני לא ישתתף בפעולות צבאיות כגון "מלחמת המפרץ" או "מלחמת עיראק". כך לפי הפרוטוקולים, יפן תגביר את התמיכה הכלכלית בצבאה ב - 5% למשך חמשת השנים הקרובות אשר יכללו בין היתר מכ"מ נגד מזלטי"ם, מטוסי F-35 אמריקאיים ומערכות תקיפה חדשניות.

אז מה בעצם השתנה פה מאז מלחמת העולם השניה מבחינת יפן? עד אותה התקופה, התמקדה יפן ברוסיה בכדי שתוכל להתמודד כנגדה בעת המלחמה הקרה, כאשר אותה המלחמה תמה, יפן התאוששה והחלה ללטוש עיניים לאזורייה המערביים והדרומיים תוך רצון להתרחב למזרח סין בכסות של "הגנה עצמית", לכן נוצר שינוי בדפוס הפעולה המלחמתי של יפן בכל מה שקשור ברכישות נשק חדש, ניסוי כלים לכלי נשק חדשים בחסות חברת מיצובישי, פיתוח אמצעי לוחמה ושינוי מדיניות, כל זאת בכדי לשים את הצבא מאחורי הממשל הסיני כדי שברגע האמת יוכלו לספח לעצמם את אותם אזורים שנויים במחלוקת ולקחת אותם לעצמה.


שינזו אבה (במרכז) יחד עם ג'ון קארי (שני משמאל)
למרות היחסים הדיפלומטיים האיתנים בין יפן לארצות הברית, אותה אימפריה מתפוררת שציינתי במאמרי הקודם, היחסים הצבאיים אינם מצליחים להבשיל לכדי מצב של רכישה וקנייה של נשק אחת מן השניה, אזי המצב מוביל לכך שיפן צריכה להיות תלויה על מדינות אחרות, אשר שמחות כמובן לסייע לה בשינוי פרדיגמת הלחימה האקטיבית שלה. בעקבות כך מתחילים להרקם קשרים מיוחדים עם מדינות באזור אסיה-פסיפיק כגון אוסטרליה ואף הפיליפינים אשר קיבלו בברכה את רצון יפן לנער את האבק מעל הצבא המיושן שלה ולשדרג אותו בתמורה למידע צבאי חדשני. בתוך כך, מזכיר הממשלה האמריקאי, ג'ון קרי, במסיבת עיתונאים בשיתוף שר החוץ היפני אמר כי ארצות הברית מבטיחה להגן על יפן מפני סין בכל הקשור לשטחים הכבושים.
השטחים הכבושים של בין יפן לסין

לא רק בתחום רכישות הנשק יפן שמה דגש, אלא גם אותה המדינה מחזקת את יצוא הנשק שלה לראשונה מאז 1967, כעת היא מפתחת נ"מ בשדרוג מערכות אמריקאיות תוך הובלתן לקאטר. כמובן מכיוון שהם כל כך הומנים, הם מבצעים זאת בשלושה תנאים הראשון הוא בשקיפות תעבורת הנשק, חתימת חוזים המונעים מעבר למדינת צד שלישי ואי ביצוע עסקאות עם מדינות אשר מצויות בסכסוך על פי החלטות האו"ם.

העם היפני אינו מגיב בהתלהבות רבה להתרחשויות האלה, לפחות לא כעת, המספרים מראים כי 34% אמרו כי הם בעד המהלך הצבאי-חוקתי בעוד 50% מתגדים לכך. אנו משערים כי העם אינו רואה את הפריזמה כולם של המפה הפוליטית צבאית שעומדת מולו ואינו מבין את המשמעויות של חיזוק יחסי הגומלין, אולי הוא חושש מן הענק הסיני בכל מה שקשור לעוצמתה הצבאית של מעצמת העל בפוטנציה. כיאה לסין, היא מגנה את הפעילות הזו וקוראת לממשלה היפנית לפעול בדרכי שלום ולא להתחמק מעברה הקודר (WWII) בכדי לבנות עתיד שקט תוך שמירה על השקט האזורי.

כותב המאמר הוא אדיר זנגי - סטודנט תואר שני באוניברסיטה העברית בתחום מדעי המדינה - פוליטיקה ודמוקרטיה בישראל. בעל תואר B.A במדעי המדינה ומזרח תיכון ומתמחה לשעבר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).

VideoBar

התוכן הזה עדיין אינו זמין בחיבורים מוצפנים.