בשבועיים האחרונים נכתבו שני מאמרים העוסקים בהשפעתן של המעצמות (רוסיה, ארצות הברית והאיחוד האירופי) על מצבה הפוליטי-בטחוני של אוקראינה. המאמר השלישי יעסוק בזהותה של אוקראינה ויכולתה לתפקד כמדינה.
מדינה ריבונית מוגדרת כיישות לה קיים זכות בסיסית לשלוט בשטח אשר הוגדר מראש. כמו כן, ליישות זו יש את הזכות לסמלי מדינה היחודיים לה בלבד. עד לקריסת ברית המועצות לאוקראינה לא היתה זכות ממשית. לאחר התמוטטה של המעצמה הסובייטית, אוקראינה הגדירה לעצמה דגל, המנון, שפה וסמלים אשר יועדו למצוא מכנה משותף אצל כלל אזרחי המדינה ולשקף את היותה מדינה ריבונית.
הארועים האחרונים כגון סיפוח חצי האי קרים על ידי רוסיה, מקדמים דיון חשוב בנוגע לשימוש בסמלים מקומיים והזכות של אוקראינה לריבונות עצמאית.
כידוע, חצי האי קרים ניתן במתנה על ידי ניקיטה חרושצ'וב ב-1954, שליט ברית המועצות דאז. מאז, חצי האי קרים היה מאוכלס ברוב של דוברי רוסית. כמו כן, מאז עצמאותה של אוקראינה, דובר על רצונה של רוסיה לספח את את חצי האי. יותר מזה, השפעתה של רוסיה הייתה כה גדולה עד שנשיא אוקראינה לשעבר, ויקטור ינוקוביץ', אישר שימוש רשמי בשפה הרוסית במדינה. כתוצאה מכך, כוחה של רוסיה גדל והחליש את עוצמתה וסמכותה של אוקראינה בשטחה. נוצר מצב בלתי סביר בו מדינה בעלת גבולות ברורים, דגל ושפה עצמאית, איבדה את הלגיטימציה השלטונית בשטחה.
יותר מזה, אוקראינה מעולם לא נראתה כמדינה ריבונית. במזרח המדינה גרים כעשרה מליון דוברי רוסית, אזור שסופח על ידי ברית המועצות על מנת להחליש את הלאומיות האוקראינית.
למרות שמבנה זה לא היה אמור למנוע התגבשותה של אוקראינה למדינה עצמאית, העובדות מראות כי בעשרים שנים האחרונות, היא נכשלה לעשות זאת. הכשלון התבטא בשלטון רופף שלא הצליח להנחיל את השפה האוקראינית וההסטוריה לעשרות מליוני תושביה.
נוצר מצב אבסורדי בו נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, הביע דאגה לבטחונם ולזכויותם של תושביה דוברי הרוסית באוקראינה. השלב הבא עלול להיות קטלני יותר מן הצד הרוסי. לפיכך הפתרון המוצע של חיזוק הריבונות הרוסית על ידי בניית מוסדות מדינה חזקים, הפיכת השפה האוקראינית כשפה רישמית היחידה במדינה ולפעול בשיתוף פעולה עם תושביה על מנת לגרום להם להבין את הצורך להתנתק מזרועות הדוב הרוסי, הוא הפתרון המתבקש. הפעולה הראשונה שנעשתה לכיוון מטרה זו הוא חתימת הסכם כלכלי עם האיחוד האירופי, מהלך שחיזק את השלטון הנבחר באוקראינה והרחיק אותה מזרועותיה של רוסיה.
לסיכום, אוקראינה כמדינה בעלת גבולות ברורים, שפה, המנון ודגל מוגדרת כריבונית. אולם, זה לא מספיק. שלטון רופף יחד עם מיעוט רוסי במזרח המדינה מאיים להפוף את אוקראינה למדינה נחשלת (Failed State). כמו כן כדי למנוע התערבות של שחקנים חיצוניים, אוקראינה חייבת למצוא את הנוסחא הנכונה לבסס שלטון חזק ויציב אשר יפנה לכלל המיעוטים במדינה. בחירתו של הנשיא החדש, שחתם על ההסכם הכלכלי עם האיחוד האירופי, ניראת החלטה טובה וחיובית לאוקראינה. אולם לאוקראינה עדיין דרך ארוכה ליציבות וגורלה רחוק מלהיות בטוח.
זיו ידוב, ראש ארגון בפתח, כעת נמצא בלימודי תואר M.A במסלול המחקרי באוניברסיטת חיפה בתחום יחסים בינלאומיים, בעל תואר B.A במדעי המדינה וגאוגרפיה. כמו כן היה מתמחה בכיר במסגרת תוכנית טרור ומלחמה בעצימות נמוכה במכון INSS.
מדינה ריבונית מוגדרת כיישות לה קיים זכות בסיסית לשלוט בשטח אשר הוגדר מראש. כמו כן, ליישות זו יש את הזכות לסמלי מדינה היחודיים לה בלבד. עד לקריסת ברית המועצות לאוקראינה לא היתה זכות ממשית. לאחר התמוטטה של המעצמה הסובייטית, אוקראינה הגדירה לעצמה דגל, המנון, שפה וסמלים אשר יועדו למצוא מכנה משותף אצל כלל אזרחי המדינה ולשקף את היותה מדינה ריבונית.
הארועים האחרונים כגון סיפוח חצי האי קרים על ידי רוסיה, מקדמים דיון חשוב בנוגע לשימוש בסמלים מקומיים והזכות של אוקראינה לריבונות עצמאית.
כידוע, חצי האי קרים ניתן במתנה על ידי ניקיטה חרושצ'וב ב-1954, שליט ברית המועצות דאז. מאז, חצי האי קרים היה מאוכלס ברוב של דוברי רוסית. כמו כן, מאז עצמאותה של אוקראינה, דובר על רצונה של רוסיה לספח את את חצי האי. יותר מזה, השפעתה של רוסיה הייתה כה גדולה עד שנשיא אוקראינה לשעבר, ויקטור ינוקוביץ', אישר שימוש רשמי בשפה הרוסית במדינה. כתוצאה מכך, כוחה של רוסיה גדל והחליש את עוצמתה וסמכותה של אוקראינה בשטחה. נוצר מצב בלתי סביר בו מדינה בעלת גבולות ברורים, דגל ושפה עצמאית, איבדה את הלגיטימציה השלטונית בשטחה.
יותר מזה, אוקראינה מעולם לא נראתה כמדינה ריבונית. במזרח המדינה גרים כעשרה מליון דוברי רוסית, אזור שסופח על ידי ברית המועצות על מנת להחליש את הלאומיות האוקראינית.
למרות שמבנה זה לא היה אמור למנוע התגבשותה של אוקראינה למדינה עצמאית, העובדות מראות כי בעשרים שנים האחרונות, היא נכשלה לעשות זאת. הכשלון התבטא בשלטון רופף שלא הצליח להנחיל את השפה האוקראינית וההסטוריה לעשרות מליוני תושביה.
נוצר מצב אבסורדי בו נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, הביע דאגה לבטחונם ולזכויותם של תושביה דוברי הרוסית באוקראינה. השלב הבא עלול להיות קטלני יותר מן הצד הרוסי. לפיכך הפתרון המוצע של חיזוק הריבונות הרוסית על ידי בניית מוסדות מדינה חזקים, הפיכת השפה האוקראינית כשפה רישמית היחידה במדינה ולפעול בשיתוף פעולה עם תושביה על מנת לגרום להם להבין את הצורך להתנתק מזרועות הדוב הרוסי, הוא הפתרון המתבקש. הפעולה הראשונה שנעשתה לכיוון מטרה זו הוא חתימת הסכם כלכלי עם האיחוד האירופי, מהלך שחיזק את השלטון הנבחר באוקראינה והרחיק אותה מזרועותיה של רוסיה.
לסיכום, אוקראינה כמדינה בעלת גבולות ברורים, שפה, המנון ודגל מוגדרת כריבונית. אולם, זה לא מספיק. שלטון רופף יחד עם מיעוט רוסי במזרח המדינה מאיים להפוף את אוקראינה למדינה נחשלת (Failed State). כמו כן כדי למנוע התערבות של שחקנים חיצוניים, אוקראינה חייבת למצוא את הנוסחא הנכונה לבסס שלטון חזק ויציב אשר יפנה לכלל המיעוטים במדינה. בחירתו של הנשיא החדש, שחתם על ההסכם הכלכלי עם האיחוד האירופי, ניראת החלטה טובה וחיובית לאוקראינה. אולם לאוקראינה עדיין דרך ארוכה ליציבות וגורלה רחוק מלהיות בטוח.
זיו ידוב, ראש ארגון בפתח, כעת נמצא בלימודי תואר M.A במסלול המחקרי באוניברסיטת חיפה בתחום יחסים בינלאומיים, בעל תואר B.A במדעי המדינה וגאוגרפיה. כמו כן היה מתמחה בכיר במסגרת תוכנית טרור ומלחמה בעצימות נמוכה במכון INSS.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה