פעילות הארגון כיום ובעתיד 2011-2013 :
יש לציין כי לפחות עד פברואר 2012 לאחר עזיבת כוחות ארה"ב את אדמת עיראק, נשארו 6 קבוצות חמושות, ברובן סוניות, אשר לא מוכנות להניח את נשקן ורוצות להמשיך להאבק "עד יציאת האמריקאי האחרון מאדמתן", זאת למרות שהשליטה האמריקאית הפכה להיות מועטה וכמעט לא רלוונטית לאותה התקופה וכמו כן אין לארצות הברית שום רצון לחזור לעיראק. הקבוצות הן הפלג של אל-קעידה עיראק, הצבא של האיש ממסדר נקשבנדי, הצבא האסלאמי, צבא המוג'הידון, צבא הראשידון ואנסר אל-סונה. אשר כולם התאגדו לפלג אשר ידוע לנו בשם דאעש של היום.
אחד מן הכתבים הערבים סיקר את המאבק וסבר כי מטרת הארגון בין השנים 2011-2012 הייתה להפעיל תאים רדומים באזורים שיעים אשר מטרתם הייתה לפגוע בעולי רגל שיעים בדרום עיראק ולפגוע במבנים צבאיים בעזרת מחבלים מתאבדים ורכבי תופת, זאת בכדי להעביר את המאבק לאזורים חדשים בעיראק אשר כוחות הביטחון לא ציפו שיגיעו לשם ודרך כך להתקדם להשתלטות מלאה על המדינה בצורה של איגוף מבני.
את שנת 2012 ניצלה אל קעידה בעיראק בכדי להעמיק את הקרע בין הסונים לשיעים בשורה של התקפות. הממשלה השיעית, אשר ישב בראשה נורי אל-מאליכי השיעי עד לשנת 2014, מנסה לפעול בנושא זה נגד ארגוני הטרור ופועלת ביד קשה נגדם, כך שיש קונפליקט בין הפגנת היד הקשה אל מול הסונים מצד אחד ומצד שני הרצון לשתפם בממשלה ולאחד את שורות השבטים הסונים. יש להוסיף כי ממשלת מאליכי במקביל מרחיקה מעל עצמה את האזרחים הסונים אשר עוברים לצד אל-קעידה עיראק אשר מרוויחה מתנדבים ולוחמים נוספים לשורותיה. חוסר הצדק בעיראק במערכת הפוליטית מבחינת הסונים לצד השפלתם של אותם שבטים סונים מובילה בסופו של דבר להפגנות שנאה ונאצה מצידם אשר אל-קעידה עיראק מנצל זאת לטובתו.
יש לציין כי לפחות עד פברואר 2012 לאחר עזיבת כוחות ארה"ב את אדמת עיראק, נשארו 6 קבוצות חמושות, ברובן סוניות, אשר לא מוכנות להניח את נשקן ורוצות להמשיך להאבק "עד יציאת האמריקאי האחרון מאדמתן", זאת למרות שהשליטה האמריקאית הפכה להיות מועטה וכמעט לא רלוונטית לאותה התקופה וכמו כן אין לארצות הברית שום רצון לחזור לעיראק. הקבוצות הן הפלג של אל-קעידה עיראק, הצבא של האיש ממסדר נקשבנדי, הצבא האסלאמי, צבא המוג'הידון, צבא הראשידון ואנסר אל-סונה. אשר כולם התאגדו לפלג אשר ידוע לנו בשם דאעש של היום.
אחד מן הכתבים הערבים סיקר את המאבק וסבר כי מטרת הארגון בין השנים 2011-2012 הייתה להפעיל תאים רדומים באזורים שיעים אשר מטרתם הייתה לפגוע בעולי רגל שיעים בדרום עיראק ולפגוע במבנים צבאיים בעזרת מחבלים מתאבדים ורכבי תופת, זאת בכדי להעביר את המאבק לאזורים חדשים בעיראק אשר כוחות הביטחון לא ציפו שיגיעו לשם ודרך כך להתקדם להשתלטות מלאה על המדינה בצורה של איגוף מבני.
את שנת 2012 ניצלה אל קעידה בעיראק בכדי להעמיק את הקרע בין הסונים לשיעים בשורה של התקפות. הממשלה השיעית, אשר ישב בראשה נורי אל-מאליכי השיעי עד לשנת 2014, מנסה לפעול בנושא זה נגד ארגוני הטרור ופועלת ביד קשה נגדם, כך שיש קונפליקט בין הפגנת היד הקשה אל מול הסונים מצד אחד ומצד שני הרצון לשתפם בממשלה ולאחד את שורות השבטים הסונים. יש להוסיף כי ממשלת מאליכי במקביל מרחיקה מעל עצמה את האזרחים הסונים אשר עוברים לצד אל-קעידה עיראק אשר מרוויחה מתנדבים ולוחמים נוספים לשורותיה. חוסר הצדק בעיראק במערכת הפוליטית מבחינת הסונים לצד השפלתם של אותם שבטים סונים מובילה בסופו של דבר להפגנות שנאה ונאצה מצידם אשר אל-קעידה עיראק מנצל זאת לטובתו.
כניסת אל-קעידה עיראק למערכה בסוריה כחלק מפלג אל-נוסרה תוך שליחת מומחים לפיגועי התאבדות כחלק ממלחמת האזרחים, מרמזת כי הארגון רואה בעצמו ארגון התנגדות והוא משתתף במאבק על סוריה כשחקן לגיטימי אשר יש ביכולתו לתפוס את כס הנשיאות לאחר נפילתו של הנשיא בשאר אל אסד אשר עודנו מתנדנד על כס הנשיאות. התעצמות הפלגים בסוריה תוך רצח אלפי שיעים מוביל להסלמה ואי יציבות של כל העולם הערבי אשר מראה כי חוסר היציבות במזרח התיכון מתכנס כולו למאבק השיעי-סוני ומשנה את תמונת הזירה המקומית, דאעש רוצה מדינה אסלאמית חוצת גבולות קולוניאלים ולעומת זאת המערב וראשי המדינה עדיין עומדים יציבים ומראים כי הלחימה על השטחים הכבושים לא הסתיימה, השאלה כעת היא לאן יתעלו עצמם כוחות דאעש ומהי היא מטרתם, המדינה האסלאמית החדשה אינה יכולה להלחם בכל החזיתות והיא יודעת זאת, השאלה מה היא תחבר קודם לפני שתפנה לישראל.
מה ההסתברות שדאעש תפנה לאזורים חדשים במזה"ת?
מה ההסתברות שדאעש תפנה לאזורים חדשים במזה"ת?
חבל הכורדים מקבל את תשומת ליבו של דאעש ומטרתם היא לחסל את היישות הכורדית, אני צופה כי אין סכנה כזו כעת וכי דאעש ימתינו עד לסיום המלחמה בתוך סוריה ועיראק. בנוסף יש את חזית לבנון אשר כרגע נראית אמנם רלוונטית בעקבות המאבקים, אך לא שם דאעש שמים את יהבם. מטרתם לפגוע בחזבאללה באופן כזה שיאותת לנסראללה שלא יתעסק איתם ותכף הם שבים לפגוע בו דרך גבולות לבנון. ירדן היא המדינה הכי ספקולטיבית מבחינת כלל האזור, כמות הפלסטינים אשר מתגוררים במדינה כאזרחים אשר אינם שווי זכויות מתחיל לתת את אותותיו, ההתקוממות מתחילה באופן כזה, שאנו פה בישראל לא יכולים לחזותו, המהומות יכולות להתפרץ בכל רגע, במקרה כזה, דאעש יכולים לנצל את המומנטום ולהיכנס לתוך שטחי המדינה הריבונית הזו, אולם אני בספק אם דאעש תכנס פיזית עם כוחותיה דרך גבולות המדינה, כל עוד ירדן עודנה ריבונית ולמלך יש שליטה באזור.
ערב הסעודית בלחץ, הממלכה הסעודית חשה כי אם היא לא תצטייר כחזקה, דאעש יראו כי האזור הזה הינו בעצם פיקציה ללא צבא ויבצעו הפיכה אזורית. עקב כך מדגיש עבדאללה מלך סעודיה כי הוא נשבע "למחוץ" את דאעש כחלק מדרשתו בתקופת הרמדאן. הדבר הכי אלים שכרגע יכול לעשות המלך הוא לשלוח כספים לארגונים אשר מתנגדים לדאעש בכדי להחלישה. אמנם דאעש על גבולות ישראל, אמנם ישנה "זליגה" של לחימה לאזורנו (שאתם שומעים בטלוויזיה "זליגה" זה אומר ירי מכוון לעבר כוחותנו, אך אינני צופה כי הארגון יבצע פעולות עוינות חריגות באזור הגבול, יש לזכור כי אחיזת משטר אסד עודנה איתנה באזור וכי יקח זמן עד שדאעש יפרצו את הגבול הזה, בנוסף דאעש יודעים מהי עוצמתה של ישראל וכי הם יחששו לבינתיים לצעוד לכיוון הגבול המתוגבר והנפיץ החוצץ ביננו לבין סוריה.
ערב הסעודית בלחץ, הממלכה הסעודית חשה כי אם היא לא תצטייר כחזקה, דאעש יראו כי האזור הזה הינו בעצם פיקציה ללא צבא ויבצעו הפיכה אזורית. עקב כך מדגיש עבדאללה מלך סעודיה כי הוא נשבע "למחוץ" את דאעש כחלק מדרשתו בתקופת הרמדאן. הדבר הכי אלים שכרגע יכול לעשות המלך הוא לשלוח כספים לארגונים אשר מתנגדים לדאעש בכדי להחלישה. אמנם דאעש על גבולות ישראל, אמנם ישנה "זליגה" של לחימה לאזורנו (שאתם שומעים בטלוויזיה "זליגה" זה אומר ירי מכוון לעבר כוחותנו, אך אינני צופה כי הארגון יבצע פעולות עוינות חריגות באזור הגבול, יש לזכור כי אחיזת משטר אסד עודנה איתנה באזור וכי יקח זמן עד שדאעש יפרצו את הגבול הזה, בנוסף דאעש יודעים מהי עוצמתה של ישראל וכי הם יחששו לבינתיים לצעוד לכיוון הגבול המתוגבר והנפיץ החוצץ ביננו לבין סוריה.
אירופה
בשורה התחתונה, המאבק של הארגון הרצחני ישאר בגבולות עיראק וסוריה. בעיראק בגלל המבנה החברתי והטופולוגי אשר יצר הארגון והשתרשותו בקרקע, אשר יהיה קשה לעקור אותו לאחר עשור שהוא נמצא שם ובסוריה מכיוון שזו מדינה ללא מנהיג, מקום שבו ניתן להפיץ את התעמולה, להתחזק, לעבור בצורה נוחה ולהשתלט על שטחים ללא הפרעה רבה. כמו כן, אנו צופים כי התערבות מערבית\ערבית תעכב את פעילות דאעש אך לא תחסל אותו.
סיכום שלושת חלקי המאמר בעקבות נאומי בכירי הארגון והאביב הערבי :
החל משנת 2012, ניתן לראות כי כמות האזכורים של ראשי אל-קעידה העולמי בנוגע לעיראק בנאומיהם פחתו, ראשי הארגון כבר לא מציינים את עיראק כחוד החנית וכחזית המאבק ומתמקדים במקומות אחרים בעולם. אל-קעידה העולמי מצא את עצמו מאותגר לנוכח האביב הערבי. לא היה ואין ביכולתו להצליח להסב את מסכת האלימות והברוטליות להרואיזם. למרות האביב הערבי, הארגון נחל מפלה לאחר רצח מנהיגו אוסמה בן לאדן, אותו החליף איימן אל-זוואהירי אשר מוגדר כשנוי במחלוקת וחסר כח ומות בן לאדן מוגדר כאבידה גדולה לארגו על ידי פעיליו. דאעש תשאר בצורה כזו או אחרת בעיראק, הארגון מסוגל לשנות את מנהיגותו ודרכי פעולתו בהתאם לתנאים בשטח. הצלחת הארגון בשנים האחרונות נובעת מעצם העובדה כי הוא הצליח להחדיר את האידיאולוגיה שלו לכמות נכבדת של מדינות בעולם כגון אינדונסיה, ניגריה ומרכז אסיה.
דאעש כבר שנתיים מקדימה בשני צעדים את כוחות הביטחון העיראקים, מכירים בעובדה זו אפילו בכירים במטה הביטחון העיראקי, ולכן דאעש מנסה לנצל את המתח העדתי שקיים במדינה ולהעצימו לטובתם. כוחות הביטחון מתקשים לקרוא את הצעדים הבאים של הארגון ומתקשים להתחקות אחרי תוכניותיהם, כפי שניתן לראות, גם ארגוני הביון הבינלאומיים מתקשים בפעולה זו. בינתיים כוחות הביטחון מעבים את כוחותיהם ברחובות הראשיים של ערי עיראק, מבצעים מעצרים נרחבים ונשענים על גופי מודיעין לא מקצועיים אשר תוצאותיהם אינם מניבים תוצאות חיוביות.
יש לציין כי הפיגועים בבגדאד בשנת 2013 בוצעו כולם על ידי ארגון הגג של דאעש. מתאבדים מבצעים פעולות התאבדות רק כאשר אין אופציה להחדיר אמצעים אחרים לא מאויישים לערים עיראקיות, רק מטות ממשלה, בתי כלא ואזורי הביטחון מאובטחים היטב. מצד אחד, כאשר הארגון בוחר מטרות כגון שווקים או מטרות אזרחיות, הוא בא להגיד שהוא עדיין רלוונטי מבחינה פוליטית כאשר הפיגוע מפורסם בתקשורת. אך מצד שני, הארגון רוצה להבעיר את השטח מבחינת המאבק הבין עדתי.
הנני סבור כי המשך התקיפות של שנת 2015 אשר יתבצעו מטעם דאעש, יהיו נגד שיעים במקומות פופולאריים והומי אדם בעיראק וסוריה והמשך ההתעצמות באזורים אלו עם פזילה קטנה לגבולות המדינה. זוהי מטרתם העיקרית כחלק מהאידיאולוגיה שלהם. הארגון ימנף את עצמו וימתג את עצמו כמגן הסונים בעיראק וחבל השאם. הארגון יעשה כל שביכולתו להסב את מפגני העוצמה הסונית למאבק מזויין עוצמתי יותר כחלק ממלחמת אזרחים עקובה מדם. אולם יש לזכור כי הציבור הסוני ברובו מגנה את פעולות דאעש ונרתע מהם וכי הוא מתנגד לאלימות נגד פלגים אחרים במדינה. הציבור הסוני שואף לאחד את שורותיו בין כל הפלגים במדינה, אך הממשלה נכשלה בתמיכת הפלג הסוני בעם וכי הסיכוי שאזורים סונים יחזרו לשליטת דאעש הוא ממשי ויכול להתרחש בכל רגע. ולבסוף, המשך השחיתות בממשל העיראקי החדש וחוסר פעילות משותפת בין סונים לשיעים במדינה, תוביל להמשך שפיכות הדמים והמאבקים ולעליית כוחו של אל קעידה בעיראק.
כותב המאמר הוא אדיר זנגי - סטודנט תואר שני באוניברסיטה העברית בתחום מדעי המדינה - פוליטיקה ודמוקרטיה בישראל. בעל תואר B.A במדעי המדינה ומזרח תיכון ומתמחה בכיר לשעבר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
בשורה התחתונה, המאבק של הארגון הרצחני ישאר בגבולות עיראק וסוריה. בעיראק בגלל המבנה החברתי והטופולוגי אשר יצר הארגון והשתרשותו בקרקע, אשר יהיה קשה לעקור אותו לאחר עשור שהוא נמצא שם ובסוריה מכיוון שזו מדינה ללא מנהיג, מקום שבו ניתן להפיץ את התעמולה, להתחזק, לעבור בצורה נוחה ולהשתלט על שטחים ללא הפרעה רבה. כמו כן, אנו צופים כי התערבות מערבית\ערבית תעכב את פעילות דאעש אך לא תחסל אותו.
החל משנת 2012, ניתן לראות כי כמות האזכורים של ראשי אל-קעידה העולמי בנוגע לעיראק בנאומיהם פחתו, ראשי הארגון כבר לא מציינים את עיראק כחוד החנית וכחזית המאבק ומתמקדים במקומות אחרים בעולם. אל-קעידה העולמי מצא את עצמו מאותגר לנוכח האביב הערבי. לא היה ואין ביכולתו להצליח להסב את מסכת האלימות והברוטליות להרואיזם. למרות האביב הערבי, הארגון נחל מפלה לאחר רצח מנהיגו אוסמה בן לאדן, אותו החליף איימן אל-זוואהירי אשר מוגדר כשנוי במחלוקת וחסר כח ומות בן לאדן מוגדר כאבידה גדולה לארגו על ידי פעיליו. דאעש תשאר בצורה כזו או אחרת בעיראק, הארגון מסוגל לשנות את מנהיגותו ודרכי פעולתו בהתאם לתנאים בשטח. הצלחת הארגון בשנים האחרונות נובעת מעצם העובדה כי הוא הצליח להחדיר את האידיאולוגיה שלו לכמות נכבדת של מדינות בעולם כגון אינדונסיה, ניגריה ומרכז אסיה.
דאעש כבר שנתיים מקדימה בשני צעדים את כוחות הביטחון העיראקים, מכירים בעובדה זו אפילו בכירים במטה הביטחון העיראקי, ולכן דאעש מנסה לנצל את המתח העדתי שקיים במדינה ולהעצימו לטובתם. כוחות הביטחון מתקשים לקרוא את הצעדים הבאים של הארגון ומתקשים להתחקות אחרי תוכניותיהם, כפי שניתן לראות, גם ארגוני הביון הבינלאומיים מתקשים בפעולה זו. בינתיים כוחות הביטחון מעבים את כוחותיהם ברחובות הראשיים של ערי עיראק, מבצעים מעצרים נרחבים ונשענים על גופי מודיעין לא מקצועיים אשר תוצאותיהם אינם מניבים תוצאות חיוביות.
יש לציין כי הפיגועים בבגדאד בשנת 2013 בוצעו כולם על ידי ארגון הגג של דאעש. מתאבדים מבצעים פעולות התאבדות רק כאשר אין אופציה להחדיר אמצעים אחרים לא מאויישים לערים עיראקיות, רק מטות ממשלה, בתי כלא ואזורי הביטחון מאובטחים היטב. מצד אחד, כאשר הארגון בוחר מטרות כגון שווקים או מטרות אזרחיות, הוא בא להגיד שהוא עדיין רלוונטי מבחינה פוליטית כאשר הפיגוע מפורסם בתקשורת. אך מצד שני, הארגון רוצה להבעיר את השטח מבחינת המאבק הבין עדתי.
הנני סבור כי המשך התקיפות של שנת 2015 אשר יתבצעו מטעם דאעש, יהיו נגד שיעים במקומות פופולאריים והומי אדם בעיראק וסוריה והמשך ההתעצמות באזורים אלו עם פזילה קטנה לגבולות המדינה. זוהי מטרתם העיקרית כחלק מהאידיאולוגיה שלהם. הארגון ימנף את עצמו וימתג את עצמו כמגן הסונים בעיראק וחבל השאם. הארגון יעשה כל שביכולתו להסב את מפגני העוצמה הסונית למאבק מזויין עוצמתי יותר כחלק ממלחמת אזרחים עקובה מדם. אולם יש לזכור כי הציבור הסוני ברובו מגנה את פעולות דאעש ונרתע מהם וכי הוא מתנגד לאלימות נגד פלגים אחרים במדינה. הציבור הסוני שואף לאחד את שורותיו בין כל הפלגים במדינה, אך הממשלה נכשלה בתמיכת הפלג הסוני בעם וכי הסיכוי שאזורים סונים יחזרו לשליטת דאעש הוא ממשי ויכול להתרחש בכל רגע. ולבסוף, המשך השחיתות בממשל העיראקי החדש וחוסר פעילות משותפת בין סונים לשיעים במדינה, תוביל להמשך שפיכות הדמים והמאבקים ולעליית כוחו של אל קעידה בעיראק.
כותב המאמר הוא אדיר זנגי - סטודנט תואר שני באוניברסיטה העברית בתחום מדעי המדינה - פוליטיקה ודמוקרטיה בישראל. בעל תואר B.A במדעי המדינה ומזרח תיכון ומתמחה בכיר לשעבר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה