מפיגועי הטרור דרך משחקי האירו ועד לבחירות בארצות הברית - מה קורה פה?

התהליכים המתקיימים בעולם בימים אלו ינותחו לפרטי פרטים בעתיד הלא רחוק. מורים להיסטוריה ומרצים למדעי החברה ילמדו על התהליכים המתרחשים במזרח התיכון כאשר האירו מתרחש באירופה תחת איומי הטרור בעת שבארצות הברית מתרחשת מערכת הבחירות הכי מעניינת והכי משעממת בו זמנית. התהליכים הגאו-פוליטיים המתנהלים תחת איומי הטרור מצליחים להשפיע ברובד הגלוי והסמוי על התהליכים הדמוקרטיים באירופה ובארצות הברית ומצליחה אף לנענע את הכיסאות של מנהגי מדינות ערב החדשים שעלו והוותיקים שנותרו עוד על כיסאותיהם כגון אסד בסוריה ועבדאללה מלך ירדן. 

אני גורס כי אין להאמין לגופי התקשורת בעולם המציינים את דעיכת דעא"ש באזורים מסוימים בסוריה, אם יש לכם קצת זמן פנוי אתם מוזמנים לפתוח את ה - YOUTUBE ולראות את הסרטונים של המדינה האסלאמית מרסקים אתרים היסטוריים בנינווה, רוצחים חיילים ומבצעים התקפות מוצלחות על צבא אסד. התקשורת מנסה לחפש את נפילתה של המדינה האסלאמית שבינתיים מראה נכונות להישאר בשטח ולצבור עצמה צבאית לא מבוטלת. דאע"ש מבצעת כיבוש בסוריה ועיראק ופעולות רכישה ומכירה מוצלחות של המוצרים שאף מדינה מודרנית לא תהיה מוכנה לעשות בגלוי כגון נפט, מכירת ילדות יזידיות\עבדים (ברשת!), תשלומי כופר. ארגון המדינה האסלאמית דואג להחזיר אותנו לתקופת האבן עם טוויסט מודרני.

נינווה נהרסת על ידי המדינה האסלאמית

לא רחוק משם - באירופה, מתנהל מאבק כוחות שטרם יצא לנו לראותו בעצמה כזו. הכוונה היא "למרדף החתול ועכבר" בין כוחות הביטחון המקומיים לגורמי הטרור המסתננים עם הפליטים במדינות אירופה. אין לדעת מי אויב ומי נזקק, אי לכך כוחות המודיעין עובדים שעות נוספות ומתנהלת חקירה קדחתנית כדי למנוע את הפיגוע הבא - שאכן יגיע בצורה כזו או אחרת. הבחירות באירופה רק יחזקו את הימין הקיצוני שירים את דגל השנאה ויפעל ביד קשה אל מול המוסלמים מפעולות אלימות ברחוב ועד להתחזקות פוליטית בפרלמנטים ברחבי אירופה. המבחן האמתי של האו"ם והאיחוד האירופי יהיו בזמן שהשנאה נגד המוסלמים תתחזק וארגון האומות המאוחדות יהיה חייב להחליט לצד מי הוא עומד ומה הוא עושה עם הפליטים. החלטות שגויות מצידו שלא ילכו יחד עם השקפות אירופה החדשות יגרמו לניכור וקריאה של האזרחים להתנתק מהארגון אשר הולך כנגדם ומגיע מתוכם. יש לציין כי כבר אנגליה הגדולה והחזקה שוקלת להתנתק מהאיחוד האירופי שמכביד על כפתיה.

האם דאע"ש יצליחו להרוס את האירו?

לצד כל המתח בין הציביליזציות - עומדים משחקי האירו בסימן שאלה וכבר טרם פתיחת המשחקים כל התראה על פיגוע משנה את סדר היום מקצה לקצה. במידה ואכן ארגוני הטרור יודעים מה הם עושים, נם יבצעו את פיגועי הטרור בסוף אירועי האירו כאשר רמת הכוננות תרד ורמת השאננות האירופאית כפי שאנו מכירים אותה תגבר. כך ינצלו הטרוריסטים את הפרצה ויבצעו פיגוע איכותי. בינתיים מקורות בתקשורת מציינים כי הפיגוע הבא יכלול נשק כימי - ולנו נותר לקוות כי מהלך זה לא יתרחש.

מאירופה אנו מזנקים במהרה לארצות הברית שם המירוץ על הנשיאות מתנהל בשיא כוחו. כאשר שאל אותי חבר לפני כשנה "האם באמת דונלד טרמפ יהיה נשיא ארצות הברית?" הגבתי בבוז, אולם בימים אלו אני מבין כי ממש טעיתי ויש סיכוי טוב כי טרמפ יהיה אכן הנשיא למרות המאבק האינטרנטי המרתק שנותנת לו הילרי קלינטון ברשתות החברתיות ובחרישתה את מדינות ארצות הברית הלוך ושוב. כי שאנו רואים באירופה - הימין מרים את ראשו גם בארצות הברית ושנאת המיעוטים גוברת עם השנים. זו הסיבה למה טרמפ הקיצוני אשר "אומר את האמת" לדברי המצביעים האמריקאים נתפס כדמות אשר יכולה להשיב את הסדר האמריקאי על כנו. ההימור שלי הולך לדולנד טרמפ - הציבור האמריקאי רוצה דמות גברית, חזקה ומצליחה שיכולה להחזיר את "הכבוד האבוד" של העם האמריקאי, האזרחים האמריקאים לא מוכנים עדיין למנהיגה בדמות אישה - מצד שני אני חייב להגיד שלא האמנתי שנשיא שחור יכול להגיע לבית הלבן ואף להמשיך לקדנציה שנייה - מודה כי שוב טעיתי.

טרמפ וקלינטון ראש בראש?

ברשותכם אשליך על כל הנאמר עד כה ואנתח לכם את המתרחש בישראל. כל הזמן אני טוען כי לא משנה מי יהיה ראש הממשלה\שר הביטחון - המצב הביטחוני יראה אותו הדבר. הצבא שולט במצב הביטחוני ואף שר או ראש ממשלה לא יכול לשנות את התוואי בצורה דרסטית. אי לכך ליברמן לא יכול להשפיע בצורה דרסטית על מתרחש וגם הפיגוע בתל-אביב לא יחולל שינוי במתרחש בשטח הפלסטיני. הפיגועים לא יפסקו בקרוב והרתיעה של הפלסטינים לא תגיע, לפחות כל עוד דאע"ש לא מפסיק את פעולות האימה שלו בסוריה. הפלסטינים רואים שיטות פעולה פשוטות ומיישמים. הם זוכים לאהדה וגבורה וממשיכים לפעולה "ההירואית" הבאה.

מעבר לפרובוקציות של סדן וערוץ 10, המאבקים והצעקות בכנסת ואף הפרובוקציות שמנסים לנכס לשרה נתניהו. כל זה מסתיר דבר שהוא לפי דעתי הרבה יותר עמוק מכך - הביקורים הדחופים של נתניהו ברוסיה, למה הוא נוסע לשם? מה נושאים שהוא דן עליהם ומה התכניות לעתיד האזור? כנראה שלא נדע בזמן הקרוב, ברם אני מקווה שזה ישרת את האינטרסים ישראל במקרו. 

כותב המאמר הוא אדיר זנגי - בוגר האוניברסיטה העברית, מאסטרנט באוניברסיטת תל אביב בלימודי ביטחון - פוליטיקה ודמוקרטיה בישראל. בעל תואר B.A במדעי המדינה ומזרח תיכון ומתמחה בכיר לשעבר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).

ההיסטוריה של אל-קעידה בעיראק (חלק שלישי ואחרון)

פעילות הארגון כיום ובעתיד 2011-2013 : 

יש לציין כי לפחות עד פברואר 2012 לאחר עזיבת כוחות ארה"ב את אדמת עיראק, נשארו 6 קבוצות חמושות, ברובן סוניות, אשר לא מוכנות להניח את נשקן ורוצות להמשיך להאבק "עד יציאת האמריקאי האחרון מאדמתן", זאת למרות שהשליטה האמריקאית הפכה להיות מועטה וכמעט לא רלוונטית לאותה התקופה וכמו כן אין לארצות הברית שום רצון לחזור לעיראק. הקבוצות הן הפלג של אל-קעידה עיראק, הצבא של האיש ממסדר נקשבנדי, הצבא האסלאמי, צבא המוג'הידון, צבא הראשידון ואנסר אל-סונה. אשר כולם התאגדו לפלג אשר ידוע לנו בשם דאעש של היום.

אחד מן הכתבים הערבים סיקר את המאבק וסבר כי מטרת הארגון בין השנים 2011-2012 הייתה להפעיל תאים רדומים באזורים שיעים אשר מטרתם הייתה לפגוע בעולי רגל שיעים בדרום עיראק ולפגוע במבנים צבאיים בעזרת מחבלים מתאבדים ורכבי תופת, זאת בכדי להעביר את המאבק לאזורים חדשים בעיראק אשר כוחות הביטחון לא ציפו שיגיעו לשם ודרך כך להתקדם להשתלטות מלאה על המדינה בצורה של איגוף מבני.

את שנת 2012 ניצלה אל קעידה בעיראק בכדי להעמיק את הקרע בין הסונים לשיעים בשורה של התקפות. הממשלה השיעית, אשר ישב בראשה נורי אל-מאליכי השיעי עד לשנת 2014, מנסה לפעול בנושא זה נגד ארגוני הטרור ופועלת ביד קשה נגדם, כך שיש קונפליקט בין הפגנת היד הקשה אל מול הסונים מצד אחד ומצד שני הרצון לשתפם בממשלה ולאחד את שורות השבטים הסונים. יש להוסיף כי ממשלת מאליכי במקביל מרחיקה מעל עצמה את האזרחים הסונים אשר עוברים לצד אל-קעידה עיראק אשר מרוויחה מתנדבים ולוחמים נוספים לשורותיה. חוסר הצדק בעיראק במערכת הפוליטית מבחינת הסונים לצד השפלתם של אותם שבטים סונים מובילה בסופו של דבר להפגנות שנאה ונאצה מצידם אשר אל-קעידה עיראק מנצל זאת לטובתו. 

כניסת אל-קעידה עיראק למערכה בסוריה כחלק מפלג אל-נוסרה תוך שליחת מומחים לפיגועי התאבדות כחלק ממלחמת האזרחים, מרמזת כי הארגון רואה בעצמו ארגון התנגדות והוא משתתף במאבק על סוריה כשחקן לגיטימי אשר יש ביכולתו לתפוס את כס הנשיאות לאחר נפילתו של הנשיא בשאר אל אסד אשר עודנו מתנדנד על כס הנשיאות. התעצמות הפלגים בסוריה תוך רצח אלפי שיעים מוביל להסלמה ואי יציבות של כל העולם הערבי אשר מראה כי חוסר היציבות במזרח התיכון מתכנס כולו למאבק השיעי-סוני ומשנה את תמונת הזירה המקומית, דאעש רוצה מדינה אסלאמית חוצת גבולות קולוניאלים ולעומת זאת המערב וראשי המדינה עדיין עומדים יציבים ומראים כי הלחימה על השטחים הכבושים לא הסתיימה, השאלה כעת היא לאן יתעלו עצמם כוחות דאעש ומהי היא מטרתם, המדינה האסלאמית החדשה אינה יכולה להלחם בכל החזיתות והיא יודעת זאת, השאלה מה היא תחבר קודם לפני שתפנה לישראל.

מה ההסתברות שדאעש תפנה לאזורים חדשים במזה"ת?

חבל הכורדים מקבל את תשומת ליבו של דאעש ומטרתם היא לחסל את היישות הכורדית, אני צופה כי אין סכנה כזו כעת וכי דאעש ימתינו עד לסיום המלחמה בתוך סוריה ועיראק. בנוסף יש את חזית לבנון אשר כרגע נראית אמנם רלוונטית בעקבות המאבקים, אך לא שם דאעש שמים את יהבם. מטרתם לפגוע בחזבאללה באופן כזה שיאותת לנסראללה שלא יתעסק איתם ותכף הם שבים לפגוע בו דרך גבולות לבנון. ירדן היא המדינה הכי ספקולטיבית מבחינת כלל האזור, כמות הפלסטינים אשר מתגוררים במדינה כאזרחים אשר אינם שווי זכויות מתחיל לתת את אותותיו, ההתקוממות מתחילה באופן כזה, שאנו פה בישראל לא יכולים לחזותו, המהומות יכולות להתפרץ בכל רגע, במקרה כזה, דאעש יכולים לנצל את המומנטום ולהיכנס לתוך שטחי המדינה הריבונית הזו, אולם אני בספק אם דאעש תכנס פיזית עם כוחותיה דרך גבולות המדינה, כל עוד ירדן עודנה ריבונית ולמלך יש שליטה באזור.


ערב הסעודית בלחץ, הממלכה הסעודית חשה כי אם היא לא תצטייר כחזקה, דאעש יראו כי האזור הזה הינו בעצם פיקציה ללא צבא ויבצעו הפיכה אזורית. עקב כך מדגיש עבדאללה מלך סעודיה כי הוא נשבע "למחוץ" את דאעש כחלק מדרשתו בתקופת הרמדאן. הדבר הכי אלים שכרגע יכול לעשות המלך הוא לשלוח כספים לארגונים אשר מתנגדים לדאעש בכדי להחלישה. אמנם דאעש על גבולות ישראל, אמנם ישנה "זליגה" של לחימה לאזורנו (שאתם שומעים בטלוויזיה "זליגה" זה אומר ירי מכוון לעבר כוחותנו, אך אינני צופה כי הארגון יבצע פעולות עוינות חריגות באזור הגבול, יש לזכור כי אחיזת משטר אסד עודנה איתנה באזור וכי יקח זמן עד שדאעש יפרצו את הגבול הזה, בנוסף דאעש יודעים מהי עוצמתה של ישראל וכי הם יחששו לבינתיים לצעוד לכיוון הגבול המתוגבר והנפיץ החוצץ ביננו לבין סוריה.

אירופה

בשורה התחתונה, המאבק של הארגון הרצחני ישאר בגבולות עיראק וסוריה. בעיראק בגלל המבנה החברתי והטופולוגי אשר יצר הארגון והשתרשותו בקרקע, אשר יהיה קשה לעקור אותו לאחר עשור שהוא נמצא שם ובסוריה מכיוון שזו מדינה ללא מנהיג, מקום שבו ניתן להפיץ את התעמולה, להתחזק, לעבור בצורה נוחה ולהשתלט על שטחים ללא הפרעה רבה. כמו כן, אנו צופים כי התערבות מערבית\ערבית תעכב את פעילות דאעש אך לא תחסל אותו.

סיכום שלושת חלקי המאמר בעקבות נאומי בכירי הארגון והאביב הערבי :

החל משנת 2012, ניתן לראות כי כמות האזכורים של ראשי אל-קעידה העולמי בנוגע לעיראק בנאומיהם פחתו, ראשי הארגון כבר לא מציינים את עיראק כחוד החנית וכחזית המאבק ומתמקדים במקומות אחרים בעולם. אל-קעידה העולמי מצא את עצמו מאותגר לנוכח האביב הערבי. לא היה ואין ביכולתו להצליח להסב את מסכת האלימות והברוטליות להרואיזם. למרות האביב הערבי, הארגון נחל מפלה לאחר רצח מנהיגו אוסמה בן לאדן, אותו החליף איימן אל-זוואהירי אשר מוגדר כשנוי במחלוקת וחסר כח ומות בן לאדן מוגדר כאבידה גדולה לארגו על ידי פעיליו. דאעש תשאר בצורה כזו או אחרת בעיראק, הארגון מסוגל לשנות את מנהיגותו ודרכי פעולתו בהתאם לתנאים בשטח. הצלחת הארגון בשנים האחרונות נובעת מעצם העובדה כי הוא הצליח להחדיר את האידיאולוגיה שלו לכמות נכבדת של מדינות בעולם כגון אינדונסיה, ניגריה ומרכז אסיה.

דאעש כבר שנתיים מקדימה בשני צעדים את כוחות הביטחון העיראקים, מכירים בעובדה זו אפילו בכירים במטה הביטחון העיראקי, ולכן דאעש מנסה לנצל את המתח העדתי שקיים במדינה ולהעצימו לטובתם. כוחות הביטחון מתקשים לקרוא את הצעדים הבאים של הארגון ומתקשים להתחקות אחרי תוכניותיהם, כפי שניתן לראות, גם ארגוני הביון הבינלאומיים מתקשים בפעולה זו. בינתיים כוחות הביטחון מעבים את כוחותיהם ברחובות הראשיים של ערי עיראק, מבצעים מעצרים נרחבים ונשענים על גופי מודיעין לא מקצועיים אשר תוצאותיהם אינם מניבים תוצאות חיוביות.

יש לציין כי הפיגועים בבגדאד בשנת 2013 בוצעו כולם על ידי ארגון הגג של דאעש. מתאבדים מבצעים פעולות התאבדות רק כאשר אין אופציה להחדיר אמצעים אחרים לא מאויישים לערים עיראקיות, רק מטות ממשלה, בתי כלא ואזורי הביטחון מאובטחים היטב. מצד אחד, כאשר הארגון בוחר מטרות כגון שווקים או מטרות אזרחיות, הוא בא להגיד שהוא עדיין רלוונטי מבחינה פוליטית כאשר הפיגוע מפורסם בתקשורת. אך מצד שני, הארגון רוצה להבעיר את השטח מבחינת המאבק הבין עדתי.

הנני סבור כי המשך התקיפות של שנת 2015 אשר יתבצעו מטעם דאעש, יהיו נגד שיעים במקומות פופולאריים והומי אדם בעיראק וסוריה והמשך ההתעצמות באזורים אלו עם פזילה קטנה לגבולות המדינה. זוהי מטרתם העיקרית כחלק מהאידיאולוגיה שלהם. הארגון ימנף את עצמו וימתג את עצמו כמגן הסונים בעיראק וחבל השאם. הארגון יעשה כל שביכולתו להסב את מפגני העוצמה הסונית למאבק מזויין עוצמתי יותר כחלק ממלחמת אזרחים עקובה מדם. אולם יש לזכור כי הציבור הסוני ברובו מגנה את פעולות דאעש ונרתע מהם וכי הוא מתנגד לאלימות נגד פלגים אחרים במדינה. הציבור הסוני שואף לאחד את שורותיו בין כל הפלגים במדינה, אך הממשלה נכשלה בתמיכת הפלג הסוני בעם וכי הסיכוי שאזורים סונים יחזרו לשליטת דאעש הוא ממשי ויכול להתרחש בכל רגע. ולבסוף, המשך השחיתות בממשל העיראקי החדש וחוסר פעילות משותפת בין סונים לשיעים במדינה, תוביל להמשך שפיכות הדמים והמאבקים ולעליית כוחו של אל קעידה בעיראק.

כותב המאמר הוא אדיר זנגי - סטודנט תואר שני באוניברסיטה העברית בתחום מדעי המדינה - פוליטיקה ודמוקרטיה בישראל. בעל תואר B.A במדעי המדינה ומזרח תיכון ומתמחה בכיר לשעבר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).

חזבאללה נערך לקראת בואו של דאע"ש

האיום שמציב ארגון דאע"ש מתחיל לתת אותותיו על לבנון בכלל ועל ארגון החזבאללה בפרט. הארגון השיעי-לבנוני הלוחם לצידו של בשאר אל אסד בשלושת השנים האחרונות במלחמת האזרחים הסורית יודע כי הארגון הסוני שם לו למטרה גם את הפיכתה של לבנון לחלק מהמדינה האסלאמית החדשה ומבין כי אם ברצותו להגן על הקהילה השיעית במדינה עליו להגן הלכה למעשה על לבנון כולה. כך מצא עצמו חזבאללה משתף פעולה יחד עם צבא לבנון עת תקפו בתחילת החודש מספר לוחמי דאע"ש בצפון לבנון. בקרבות הקשים נהרגו מעל ל-11 חיילים לבנונים ונשבו כ-15 חיילים נוספים. סרטון בו נראה אחד מהחיילים מוצא להורג שוחרר על ידי דאע"ש לפני ימים אחדים.

חזבאללה מחזיק בידע מודיעיני על תוכנית המתקפה הצפויה של דאע"ש על לבנון, חשף לאחרונה כי הארגון עתיד לתקוף את לבנון בשני מאמצים עיקריים: האחד בצפון ה"בקעה" הלבנונית ליד העיר ארסל שם גם התרחשו האירועים האחרונים מתוך מטרה לתקוף את שבעת הכפרים השיעיים באזור והשנייה בצפון-מערב המדינה, העיר טריפולי הנחשבת למעוז סוני גדול בלבנון וגם משמשת כעיר נמל וכמוצא לים התיכון.

חזבאללה שואב את מרבית הידע המודיעיני כתוצאה ממעצרו של האמיר של דאע"ש אבו אחמד גומה על ידי צבא לבנון. זו גם הסיבה בגינה ביצע חזבאללה לפני מספר ימים תמרון יבשתי באזור ואף פרסם כתבה בערוץ מקומי הממחישה כי הוא מבין את כוונותיו של דאע"ש במטרה אולי לסכל את כוונותיו. הסרטון לכתבה מופיע כאן.

המצוקה העיקרית עמה מתמודד חזבאללה בימים אלה היא מצוקת כוח האדם. מכיוון שהוא פועל במקביל בסוריה שם ספג אבדות רבות, בצפון לבנון ושומר עתודות על גבול ישראל מתקשה הארגון לבצע את כל המשימות בעת ובעונה אחת. לכן, הוא מנסה יחד עם צבא לבנון לבנות מודל של "התנגדות מקומית חמושה" החוצה עדות וקהילות בלבנון במטרה שאלו יהוו חיץ בין לוחמי דאע"ש לבין לבנון. הארגון יוצא מנקודת הנחה כי צפויה זו להיות לחימה ארוכת טווח מול לוחמי ג'יהאד סוניים אשר "לא מוגבלים" לדברי מקור בחזבאללה בלוחמים אשר אינם חוששים להקריב את חייהם ולכן זקוק לכוח אדם נוסף מקרב עדות אחרות בלבנון בכדי לבלום את האיום החדש.

התנהלותו של חזבאללה לאחרונה מלמדת כי הארגון חושש חשש אמיתי מעלייתו של דאע"ש ורואה בו אתגר אמיתי לכוחו בלבנון. דבריו של מזכ"ל הארגון חסן נסראללה אשר כינה את דאע"ש "מפלצת שהרסן שלה הותר" והתנהלות הטקטית של הארגון מוכיחים זאת.חזבאללה מבין כי עליית האתגר ממזרח מחליש ושוחק את כוחו של ופוגע במאזן האימה שבנה הארגון מול ישראל. יחד עם זאת חשוב לציין כי אף על פי שבשלוש השנים האחרונות לחם חזבאללה לצד אסד הוא שמר ואף חיזק את מאגר הנשק שמיועד מבחינתו ללחימה מול ישראל.

עוז גרטנר בעל תואר M.A בתכנית ללימודי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב. בעל תואר B.A במדעי המדינה ויחסים בין לאומיים, ובנוסף הינו מתמחה לשעבר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). כעת עוז מנהל שיווק ופרויקטים בחברת תמנון שיווק מערכות התראה ומיגון.

הטלטלה בעיראק והפרדוקס המערבי

עם כל הכבוד הראוי לאירועים ביהודה ושומרון, עיני העולם והמזרח התיכון נשואות ברגע זה (מעבר למשחקי המונדיאל בברזיל) למתרחש בעיראק. המדינה שסועת הקרבות אשר 65% מתושביה הם שיעים ו-35% סונים נכנסת לשלב חדש כאשר ארגון "דעאש" - ארגון המדינה האסלאמית בעיראק ובשאם, אותו ארגון אשר נלחם במשטר אסד ובחיזבאללה בסוריה החל לכבוש חלקים מעיראק תחת דגל אל-קאעידה ונלחם במשטר השיעי של נור א-מלכי אותו המשטר שהקימו ואימנו האמריקאים לפני יציאתם מעיראק. בתגובה להתקפות הללו החל הצבא האירני לפעול בשטח עיראק מתוך חשש למצוא תוך שבועות מספר את אל-קאעידה על גבול איראן-עיראק, בגלוי ויחד עם שיתוף פעולה – אמריקני(!). הדבר המדהים בכל זה הוא שמחד גיסא נלחמת ארה"ב כנגד הארגון בשטח עיראק תוך כדי שיתוף פעולה עם לא פחות מהמשטר האיראני ומאידך גיסא היא מסייעת לו במלחמת האזרחים בסוריה כנגד אותו משטר איראני. מדיניות הזויה, לא פחות של ארה"ב (משהו אמר געגועים לסדאם?).

רכב תופת כחלק מפיגוע רב נפגעים בבקובה, עיראק

ארגון "דאעש" שואף להקים מדינת "שריעה" אסלאמית סונית קיצונית בכל חבל הארץ מעיראק ועד הלבנון כולל חלקים מסוריה וירדן. למעשה, הארגון פועל להכיל על כל השטחים בהם מתגוררים סונים את אותה המדינה וקורא תיגר על כל ההסכמים שהובילו לחלוקת המדינות במזרח התיכון. הטלטלה הזו משסעת לקרעים את המזרח התיכון כולו. לא ניתן יותר להסתיר את המאבק האדיר בין השיעה לסונה. לא ניתן יותר להסתיר את החשש של הלאומנים במצרים מהאסלאמיסטים הקיצוניים. לא ניתן יותר להסתיר את החשש האדיר של הווהאבים בערב הסעודית מהשיעים באיראן או את החשש האדיר של המשטר הירדני האשמי מהתפשטות אל-קעידה בגבול הצפוני והצפת ירדן בגל הפליטים הסוריים. לבנון, גם היא קרועה כתוצאה ממלחמת האזרחים הבלתי נגמרת בסוריה מלחמה שמחדדת את הקרעים הפנימיים במדינה בין חיזבאללה השיעי לבין הארגונים הסונים שתומכים במורדים בסוריה.

ארגון המדינה האסלאמית בעיראק כחלק ממסע הרציחות

מילה קטנה על ההבטחה הגדולה לשלום עולמי, מר ברק אובמה שנמצא כבר באמצע הקדנציה השנייה שלו כנשיא. המדיניות האמריקנית במזרח התיכון נחלה כישלון חרוץ! קרוב ל - 5,000 חיילים איבדה ארה"ב על אדמת עיראק ועוד מאות טובים ורבים באפגניסטן. בן לאדן אומנם מת, אבל החזון של אל-קאעידה רק מתקרב להקמת מדינה. מילארדים של דולרים בוזבזו על מנת להפוך את עיראק לדמוקרטיה עם צבא גדול וחזק, בפועל ארגון מורדים מצליח לכבוש חצי מדינה ללא התנגדות, הממשלה העיראקית נתונה לחסות איראנית. בסוריה, האיראנים וחיזבאללה יחד עם אל-קאעידה עושים כבשלהם ואובמה? לא רק שלא עושה דבר אלא מזיק ומסכן את כל מה שקרוב לדמוקרטיה באזור.

רגע לפני שעיראק מסיימת את תפקידה כמדינה

כאמור, המזרח התיכון כולו בטלטלה אדירה. ללא תמיכה ברורה של המעצמות או התערבות צבאית כזו או אחרת מצידם שתטה את הכף לצד כזה או אחר ,יכולים לחלוף שנים ארוכות עד שתיפסק המציאות הכאוטית הזו עד שתיווצר מחדש תמונה ברורה של ריבונות במזרח התיכון.

עוז גרטנר בעל תואר M.A בתכנית ללימודי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב. בעל תואר B.A במדעי המדינה ויחסים בין לאומיים.

על מה כל הבלגן בלבנון?

אז שמענו על פיצוצים מסתוריים ברחבי ביירות, שמענו על נציגי חיזבאללה שהלכו לעולם. עכשיו אני אוכל לעשות לכם טיפה סדר ולהגיד לכם מי נגד מי במאבק הזה.

נתחיל כמובן מעצם העבודה הבסיסית כי כולם יודעים שחיזבאללה מעורב עמוקות במאבק הסורי לצידו של בשאר אל אסד. ידו של נסראללה, טמונה עמוק בצלחת והוא שולח חיילים באופן תדיר לתוך סוריה כחלק מהברית הלא כתובה שקושרת את הגורל הסורי ביחד עם גורל לבנון וספציפית - גורל החיזבאללה אשר הוקמה כפרוקסי (בא כוחו) בתחילת שנות ה - 70 בכדי לאיים על גבולה של ישראל. ועל כן, חשים בחיזבאללה מחויבות עמוקה לפטרונם, אסד הבן.

אמנם כמות החיילים אשר נשלחים לחזית אינם נאמדים בעשרות אלפים, אלא באלפים בודדים, בכל זאת האיום של חיילי החיזבאללה המאומנים הוא דומיננטי. עקב כך, הארגון מושך אליו אש מצד המורדים אשר גם להם יש שלוחות בתוך לבנון. מספר קבוצות אף איימו בעבר על הארגון, האם לא יפסיק את פעולותיו נגד המורים, הוא יתקל בהתנגדות אלימה. וזהו אכן המצב.

עקב כך, זה המצב הנוכחי. פיגועי התאבדות ורכבי תופת ברובע הדאחיה, אשר מצטייר כמאחז החיזבאללה. קחו כדוגמה את הקריה בתל אביב, תחשבו שמתרחש שם פיגוע, ממש מתחת לאפם של בכירי צה"ל. זה בעצם טריגר (גורם מדרבן) שרק "דוחף אצבע לעין" של מנהיגי החיזבאללה. לפי דעתי זה יוביל רק לעוד שפיכות דמים, אין דרך יציאה מתוך המאבק הזה, רק עוד מוות של שני הצדדים, סונים, שיעים, כורדים ומיעוטים נוספים אשר עוברים את הגבול המדומה בין שתי המדינות.

בדרך כלל ישנם ארגונים קיקיונים שלוקחים אחראיות על הפיגועים, אך בפיגוע האחרון נראה כי אף גורם לא נטל את האחראיות ונראה כי נוח לארגוני הטרור הגדולים להימנע מחיכוך עם החיזבאללה, גם אם מדובר על ארגון המשתייך לאל-קעידה. לעומת זאת, נסראללה לא יוותר על פיגוע נקמה לראוות בעלי בריתו. הרי כניסת ארגונו הובילה להטיית הכף לטובת המשטר הסורי הנוכחי. 

כאשר מצהיר מנהיג מוסלמי, כדוגמת מג'יד אל-מאג'יד, שנחשב "לאמיר" (יו"ר ארגון) בקבוצת טרור המקושרת לאל-קעידה הנקראת בריגדת עבודללה עזאם, וקורא לחייליו להמשיך להלחם נגד ארגון החיזבאללה והמשטר האיראני עד  להפלתם עקב סיועם למשטר הסורי, זהו מצב שיכול להפוך את היוצרות. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ארגון הטרור האכזרי ביותר בעולם וכולם יודעים כי הם אינם חסינים בפניו. קבוצות המקושרות לאל-קעידה, ממשיכות לתכנן פיגועי התאבדות אכזריים נגד החיזבאללה בחצרם האחורית ולפגוע בבכיריה. בשל כך, טוענים בחיזבאללה כי הם אינם מסייעים לאסד במאבקו, אלא הם מתמקמים על הגבול בכדי למנוע זליגה של המלחמה לתוך שטחם. ובינתיים התברר כי אותו מג'יד נעצר בלבנון עד להודעה חדשה.

ולסיכום המאבק המתוקשר, ברצוני רק לציין כי בסוף החודש הקודם נראה כי ישנה זרימה דומיננטית של לוחמים סונים לשטחי סוריה אשר הגיעו במטרה לתמוך במורדים במאבקם. מצב זה מאפשר להם לשלוח מחבלים מתאבדים, לאגד ידע נוסף ולהרחיב את מאבקם במשטר הסורי המתפורר - אך יציב. אותם לוחמים סונים מגיעים ממערב אירופה, העולם הערבי ואזורים רחוקים כגון קזחסטן ואינדונזיה.
אז עד הסיכום הבא, אני מזמין אתכם להסתכל ימינה ושמאלה בדרכים, המצב הביטחוני בישראל גם לא מזהיר לאחר שתנפסו 12 חברי חולייה מטעם הג'יהאד, שנטלו חלק בנסיון הפיגוע הכושל בבת ים. אשר ניסו לפוצץ חפץ חשוד באוטובוס, אשר אחד מהם מוגדר "כשוטר" פלסטיני.

כותב המאמר הוא אדיר זנגי - סטודנט תואר שני באוניברסיטה העברית בתחום מדעי המדינה - פוליטיקה ודמוקרטיה בישראל.

מי אתם ארגון ג'בהת אל-נוסרה? כתבה שניה בסדרה

ארגון הטרור ג'בהאת אל נוסרה, אשר בתרגום לעברית נקרא "חזית התמיכה" , מקורו בסוריה. הארגון הכריז רשמית על הקמתו בינואר 2012, כאשר נאמר בסרטון שפרסם, שהארגון אחראי למספר רב של פיגועים שהחלו בהתקוממות נגד משטרו של אסד בשנת 2011. הם מגדירים את עצמם כלוחמי החופש ומטרתם להציל את האזרחים הסורים מידי השלטון העלוואי.

בראש הארגון עומד אבו מוחמד אל-ג'אווני, הארגון נשבע אמונים גם כן, כמו ארגון אל-שבאב לאל-קעידה בראשות איימן אל-זוואהירי. הארגון ידוע ביכולת המשמעת הקפדנית שלו והפיגועים הרצחניים שלו וגם הוא נכלל ברשימה השחורה של ארגוני הטרור בממשל האמריקאי.

לפי מידע אשר ליקטתי ממספר גורמים אני יכול להגיד לכם בצורה לא רשמית כי נראתה תנועה של מנהיגי אל-קעידה לפני מספר חודשים בעיראק לכיוון סוריה, ככל הנראה כאשר הם מעבירים ידע חיוני בנוגע לדרכים שבהם ניתן לבצע פיגועי התאבדות. לכן דפוסי פיגועי ההתאבדות אשר מתרחשים באזור נראים דומים לזירות הפיגוע בעיראק. כמו כן אני יכול להוסיף כי ארגון אל נוסרה משתלט על אזורים נוספים בצפון סוריה, בעיקר אסטרטגיים כגון מקורות מים וערים מרכזיות כדי להוות חוצץ בין העם לבין דרישותיו הבסיסיות כגון מים ומזון, זאת בכדי לכפות על העם את דת האסלאם ולבצע סנקציות במידה והארגון לא יהיה מרוצה מהתנהגות התושבים. כמו כן, אני משוכנע שכבר הוקם בית דין שריע במספר ערים בסוריה שהחלו לכפות על התושבים לשמור על ערכי דת האסלאם.

האם משטרו של אסד יפול?

הארגון נוטל את האחריות למספר רב של פיגועים בעוד הממשל הסורי מנסה לטשטש אותם. הסיבות הן שונות והן נטועות על פי האינטרסים של הארגון ושל הממשל. במידה ובוצע פיגוע באזור הומה אדם, הארגון יעדיף לא לקחת עליו אחריות בזמן שהמשטר ירצה להראות כי ארגון הטרור פוגע בחפים מפשע ולהיפך. לכן קשה מאוד לקבוע כמה פיגועים התרחשו בסוריה ועל כמה מהם אחראי ארגון ג'בהאת אל-נוסרה.

לפני כמספר חודשים אמר דובר החזית הסורית החופשית (FSA), לואי מקדעד, כי הם לא תומכים באידיאולוגיה של אל נוסרה. אך העדכון האחרון מהשטח אומר כי המורדים החילונים דחו את ההצעה החיצונית לסיוע מקואליציה לאומית. באותה נשימה גם אמרו כי עשרות ארגונים מתאחדים תחת המטרייה האסלאמית בראשותה של ג'בהאת אל-נוסרה כחלק מהציר הג'יהאדיסטי.

עכשיו למה אני משתף אתכם בהתגלגלות הארועים עם אל-נוסרה? כי הפחד הגדול בממשל הישראלי הוא שהנשק הכימי (שהחל פרוקו) יגיע לידיים הלא נכונות. הידיים האלה הם של ארגוני טרור מוסלמי שיושבים לנו על הגדר, מזרחית לנו ומשקיפים עלינו בכדי לתקוף אותנו - שניה אחרי שאסד יפול. הצטברות הגורמים העוינים והתאגדות הפלגים השונים בסוריה צריכה להדיר שינה מעיני בכירי הממשל ומצריכה מאיתנו לחשוב ולהתארגן בצורה חדשה.

אני רוצה רק לציין לפני שאני חותם את הפרק השני של ארגוני הטרור בעולם, כי בסוריה לא מתחולל טבח ולא מתחולל רצח עם בפיקודו של אסד, אלא מתחוללת מלחמת אזרחים. קבוצות מיליטנטיות ומאורגנות שכל אחת מהן נתמכת בפטרון אחר (כדוגמת טורקיה, סעודיה והמערב) והן נלחמות על טרטוריות בסוריה ונוגסות בשטחה. אם הייתי יכול להמר איך תגמר המלחמה הזו, לפי דעתי - סוריה תיפול ותתחלק לקנטונות שרובו יהיה אסלאמי. חלקו יהיה אסלאמי סוני דומיננטי, חלקו שיעי וחלקו עלוואי - זאת במידה ולא יטבחו בהם לאחר נפילת אסד. כך תתחלק העוגה לפי דעתי וזאת החלוקה הכי רציונלית וכך זה צריך להסתיים.

מקור: BBC

כותב המאמר הוא אדיר זנגי - סטודנט תואר שני באוניברסיטה העברית בתחום מדעי המדינה - פוליטיקה ודמוקרטיה בישראל.

תקיפה באיראן - האמנם?

אתמול (24.09.13) ברק חוסיין אובמה עלה לבמה זחוח, הוא התחיל רק בדקה ה - 8 לדבר על סוריה, זאת לאחר שהוא פנה לקהילה הבנ"ל ומנה בצורה מסודרת את התהליכים שהתרחשו החל ממלחמת העולם הראשונה ועד הקמת האו"ם לאחר מלחמת העולם השניה. הוא השתמש בקלישאות של חופש וחרות. נשיא ארה"ב חיפש מחיאות כפים, הוא לא זקוק להן, הוא בא להעביר מסר. הוא עלה בפרצוף פוקר, קר והגיע למטרה לאט ובזהירות לאחר ששקל ככל הנראה את מילותיו בקפידה.

ניתן לראות לפי נאומו כי יותר מהפחד מהתגובה מבית, לפי דעתי אובמה נרתע מהתגובה הרוסית ומהמלחמה החמה עם האויבת מהמזרח אשר שכחה לה כבר למעלה מ - 20 שנה. אובמה נכנס לתפקידו מלכתחילה כנשיא אשר מחפש להוציא את חייליו מאזורי האש חזרה לחיקה החם של מעצמת העל.

ניסיונותיו של אובמה עולים בתוהו כשאר הוא מדבר על המצב בסוריה והרצון לחופש של האזרחים והפסקת הלחימה. נראה כי ההתלחששויות באולם מעלות את החשש כי הנושא הזה בוודאי לא מעניין את הסובבים או שמא הם חוששים להכניס את ראשם המודאג גם ככה לתוך המיטה הסורית החולה. נראה כי אף אחד אינו מעוניין להקשיב למאבק\טבח אזרחי אשר מתחולל במדינה.

האשמה, כפי שמציין זאת אובמה, נתונה בידה של ארה"ב. היא זו שלטווח ארוך שלטה ביד רמה בתהליכים במזרח התיכון בכלל ובאיראן בפרט והוא זה שרוצה לפתור את הסוגיה הזו כדי למוסס את התסכול האיראני משלטון אימפריאליסטי במזרח התיכון. כאן נתונה בעייתו של אובמה. תחושת האשמה כי ידה של ארה"ב בכל, היא תחושת אשמה שצרובה בתודעה של מדינות המזה"ת מזה שנים והיא אינה הולכת להשתנות כפי הנראה בשנים הקרובות. במקום להסתכל אל תוך משטרם ולפתור את הבעיות בצורה דמוקרטית, בוחרים המשטרים הקיצונים להטיל את אשמת נחיתותם על גבם של ארה"ב וישראל ולהמציא אמונות שווא במצבם העגום.

שמחתי לשמוע כי אובמה אכן מכיר בישראל כמדינה יהודית, עובדה שהרבה אנשים מפלג השמאל בישראל מסרבים להכיר בה. ניתן לראות ללא ספק כי אובמה מבין בדיפלומטיה, אך אפשר להגיד שהוא לא מבין את הלך הרוח האזורי. כאילו הוא מבין אך ורק את הרובד אשר נראה על פני השטח ולא מנסה לקלוט את האינטרפרטציה ואת הרובד הפנימי של העימות משורשו כדי לנסות לפתור אותו. בכדי לסיים את הסכסוך, יש צורך לדון עם זקני הכפר ולא עם הנוער הישראלי והפלסטיני - ופה בדיוק הוא מפספס. המפגש "האקראי" שלו עם נוער ישראלי ופלסטיני היה מבוים וכך גם קלישאותיו האופטימיות של אובמה לאורך כל נאומו.

האם תהיה התערבות אמריקאית בסופו של דבר לאחר נאום של 43 דקות של הרבה מלל ומעט מעשים? אני בספק. כל עוד רוסיה תומכת במשטרו של אסד והיא נשארת נאמנה לשושלת המשפחתית משנת 1970, אובמה לא לתקוף, כמו כן הקונגרס לא יראה בעין יפה אם אכן חיילים אמריקאים מתים על אדמת איראן כפי שארע באפגניסטן ובעיראק. לבינתיים אסד ממשיך במאבקו נגד אוגדות האופוזיציה, חזית אל-נוסרה ממשיכה להתחזק ולתפוס עמדות בסוריה והמאבק עוד רחוק מלהסתיים.

יש לקחת בערבון מוגבל את דברי נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, ונשיא איראן, חסאן רוחנאי, כאשר הם מדברים על שלום עולמי ורצון להתפרק מנשקם הכימי\אטומי כמלכת יופי שכעת זכתה בתוארה. אני כולי תקווה שאובמה ויועציו אכן שוקלים בכובד ראש את הצעתם של אותם מנהיגים ואינם חושבים באמת כי אפשר לסמוך עליהם כדי שהם לא יוליכו את נשיא ארה"ב שולל.

קישור : 

נאומו המלא של ברק אובמה באו"ם - מתוך אתר הארץ

כותב המאמר הוא אדיר זנגי - סטודנט תואר שני באוניברסיטה העברית בתחום מדעי המדינה - פוליטיקה ודמוקרטיה בישראל.