על מה כל הבלגן בלבנון?

אז שמענו על פיצוצים מסתוריים ברחבי ביירות, שמענו על נציגי חיזבאללה שהלכו לעולם. עכשיו אני אוכל לעשות לכם טיפה סדר ולהגיד לכם מי נגד מי במאבק הזה.

נתחיל כמובן מעצם העבודה הבסיסית כי כולם יודעים שחיזבאללה מעורב עמוקות במאבק הסורי לצידו של בשאר אל אסד. ידו של נסראללה, טמונה עמוק בצלחת והוא שולח חיילים באופן תדיר לתוך סוריה כחלק מהברית הלא כתובה שקושרת את הגורל הסורי ביחד עם גורל לבנון וספציפית - גורל החיזבאללה אשר הוקמה כפרוקסי (בא כוחו) בתחילת שנות ה - 70 בכדי לאיים על גבולה של ישראל. ועל כן, חשים בחיזבאללה מחויבות עמוקה לפטרונם, אסד הבן.

אמנם כמות החיילים אשר נשלחים לחזית אינם נאמדים בעשרות אלפים, אלא באלפים בודדים, בכל זאת האיום של חיילי החיזבאללה המאומנים הוא דומיננטי. עקב כך, הארגון מושך אליו אש מצד המורדים אשר גם להם יש שלוחות בתוך לבנון. מספר קבוצות אף איימו בעבר על הארגון, האם לא יפסיק את פעולותיו נגד המורים, הוא יתקל בהתנגדות אלימה. וזהו אכן המצב.

עקב כך, זה המצב הנוכחי. פיגועי התאבדות ורכבי תופת ברובע הדאחיה, אשר מצטייר כמאחז החיזבאללה. קחו כדוגמה את הקריה בתל אביב, תחשבו שמתרחש שם פיגוע, ממש מתחת לאפם של בכירי צה"ל. זה בעצם טריגר (גורם מדרבן) שרק "דוחף אצבע לעין" של מנהיגי החיזבאללה. לפי דעתי זה יוביל רק לעוד שפיכות דמים, אין דרך יציאה מתוך המאבק הזה, רק עוד מוות של שני הצדדים, סונים, שיעים, כורדים ומיעוטים נוספים אשר עוברים את הגבול המדומה בין שתי המדינות.

בדרך כלל ישנם ארגונים קיקיונים שלוקחים אחראיות על הפיגועים, אך בפיגוע האחרון נראה כי אף גורם לא נטל את האחראיות ונראה כי נוח לארגוני הטרור הגדולים להימנע מחיכוך עם החיזבאללה, גם אם מדובר על ארגון המשתייך לאל-קעידה. לעומת זאת, נסראללה לא יוותר על פיגוע נקמה לראוות בעלי בריתו. הרי כניסת ארגונו הובילה להטיית הכף לטובת המשטר הסורי הנוכחי. 

כאשר מצהיר מנהיג מוסלמי, כדוגמת מג'יד אל-מאג'יד, שנחשב "לאמיר" (יו"ר ארגון) בקבוצת טרור המקושרת לאל-קעידה הנקראת בריגדת עבודללה עזאם, וקורא לחייליו להמשיך להלחם נגד ארגון החיזבאללה והמשטר האיראני עד  להפלתם עקב סיועם למשטר הסורי, זהו מצב שיכול להפוך את היוצרות. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ארגון הטרור האכזרי ביותר בעולם וכולם יודעים כי הם אינם חסינים בפניו. קבוצות המקושרות לאל-קעידה, ממשיכות לתכנן פיגועי התאבדות אכזריים נגד החיזבאללה בחצרם האחורית ולפגוע בבכיריה. בשל כך, טוענים בחיזבאללה כי הם אינם מסייעים לאסד במאבקו, אלא הם מתמקמים על הגבול בכדי למנוע זליגה של המלחמה לתוך שטחם. ובינתיים התברר כי אותו מג'יד נעצר בלבנון עד להודעה חדשה.

ולסיכום המאבק המתוקשר, ברצוני רק לציין כי בסוף החודש הקודם נראה כי ישנה זרימה דומיננטית של לוחמים סונים לשטחי סוריה אשר הגיעו במטרה לתמוך במורדים במאבקם. מצב זה מאפשר להם לשלוח מחבלים מתאבדים, לאגד ידע נוסף ולהרחיב את מאבקם במשטר הסורי המתפורר - אך יציב. אותם לוחמים סונים מגיעים ממערב אירופה, העולם הערבי ואזורים רחוקים כגון קזחסטן ואינדונזיה.
אז עד הסיכום הבא, אני מזמין אתכם להסתכל ימינה ושמאלה בדרכים, המצב הביטחוני בישראל גם לא מזהיר לאחר שתנפסו 12 חברי חולייה מטעם הג'יהאד, שנטלו חלק בנסיון הפיגוע הכושל בבת ים. אשר ניסו לפוצץ חפץ חשוד באוטובוס, אשר אחד מהם מוגדר "כשוטר" פלסטיני.

כותב המאמר הוא אדיר זנגי - סטודנט תואר שני באוניברסיטה העברית בתחום מדעי המדינה - פוליטיקה ודמוקרטיה בישראל.

מי אתם ארגון ג'בהת אל-נוסרה? כתבה שניה בסדרה

ארגון הטרור ג'בהאת אל נוסרה, אשר בתרגום לעברית נקרא "חזית התמיכה" , מקורו בסוריה. הארגון הכריז רשמית על הקמתו בינואר 2012, כאשר נאמר בסרטון שפרסם, שהארגון אחראי למספר רב של פיגועים שהחלו בהתקוממות נגד משטרו של אסד בשנת 2011. הם מגדירים את עצמם כלוחמי החופש ומטרתם להציל את האזרחים הסורים מידי השלטון העלוואי.

בראש הארגון עומד אבו מוחמד אל-ג'אווני, הארגון נשבע אמונים גם כן, כמו ארגון אל-שבאב לאל-קעידה בראשות איימן אל-זוואהירי. הארגון ידוע ביכולת המשמעת הקפדנית שלו והפיגועים הרצחניים שלו וגם הוא נכלל ברשימה השחורה של ארגוני הטרור בממשל האמריקאי.

לפי מידע אשר ליקטתי ממספר גורמים אני יכול להגיד לכם בצורה לא רשמית כי נראתה תנועה של מנהיגי אל-קעידה לפני מספר חודשים בעיראק לכיוון סוריה, ככל הנראה כאשר הם מעבירים ידע חיוני בנוגע לדרכים שבהם ניתן לבצע פיגועי התאבדות. לכן דפוסי פיגועי ההתאבדות אשר מתרחשים באזור נראים דומים לזירות הפיגוע בעיראק. כמו כן אני יכול להוסיף כי ארגון אל נוסרה משתלט על אזורים נוספים בצפון סוריה, בעיקר אסטרטגיים כגון מקורות מים וערים מרכזיות כדי להוות חוצץ בין העם לבין דרישותיו הבסיסיות כגון מים ומזון, זאת בכדי לכפות על העם את דת האסלאם ולבצע סנקציות במידה והארגון לא יהיה מרוצה מהתנהגות התושבים. כמו כן, אני משוכנע שכבר הוקם בית דין שריע במספר ערים בסוריה שהחלו לכפות על התושבים לשמור על ערכי דת האסלאם.

האם משטרו של אסד יפול?

הארגון נוטל את האחריות למספר רב של פיגועים בעוד הממשל הסורי מנסה לטשטש אותם. הסיבות הן שונות והן נטועות על פי האינטרסים של הארגון ושל הממשל. במידה ובוצע פיגוע באזור הומה אדם, הארגון יעדיף לא לקחת עליו אחריות בזמן שהמשטר ירצה להראות כי ארגון הטרור פוגע בחפים מפשע ולהיפך. לכן קשה מאוד לקבוע כמה פיגועים התרחשו בסוריה ועל כמה מהם אחראי ארגון ג'בהאת אל-נוסרה.

לפני כמספר חודשים אמר דובר החזית הסורית החופשית (FSA), לואי מקדעד, כי הם לא תומכים באידיאולוגיה של אל נוסרה. אך העדכון האחרון מהשטח אומר כי המורדים החילונים דחו את ההצעה החיצונית לסיוע מקואליציה לאומית. באותה נשימה גם אמרו כי עשרות ארגונים מתאחדים תחת המטרייה האסלאמית בראשותה של ג'בהאת אל-נוסרה כחלק מהציר הג'יהאדיסטי.

עכשיו למה אני משתף אתכם בהתגלגלות הארועים עם אל-נוסרה? כי הפחד הגדול בממשל הישראלי הוא שהנשק הכימי (שהחל פרוקו) יגיע לידיים הלא נכונות. הידיים האלה הם של ארגוני טרור מוסלמי שיושבים לנו על הגדר, מזרחית לנו ומשקיפים עלינו בכדי לתקוף אותנו - שניה אחרי שאסד יפול. הצטברות הגורמים העוינים והתאגדות הפלגים השונים בסוריה צריכה להדיר שינה מעיני בכירי הממשל ומצריכה מאיתנו לחשוב ולהתארגן בצורה חדשה.

אני רוצה רק לציין לפני שאני חותם את הפרק השני של ארגוני הטרור בעולם, כי בסוריה לא מתחולל טבח ולא מתחולל רצח עם בפיקודו של אסד, אלא מתחוללת מלחמת אזרחים. קבוצות מיליטנטיות ומאורגנות שכל אחת מהן נתמכת בפטרון אחר (כדוגמת טורקיה, סעודיה והמערב) והן נלחמות על טרטוריות בסוריה ונוגסות בשטחה. אם הייתי יכול להמר איך תגמר המלחמה הזו, לפי דעתי - סוריה תיפול ותתחלק לקנטונות שרובו יהיה אסלאמי. חלקו יהיה אסלאמי סוני דומיננטי, חלקו שיעי וחלקו עלוואי - זאת במידה ולא יטבחו בהם לאחר נפילת אסד. כך תתחלק העוגה לפי דעתי וזאת החלוקה הכי רציונלית וכך זה צריך להסתיים.

מקור: BBC

כותב המאמר הוא אדיר זנגי - סטודנט תואר שני באוניברסיטה העברית בתחום מדעי המדינה - פוליטיקה ודמוקרטיה בישראל.

תקיפה באיראן - האמנם?

אתמול (24.09.13) ברק חוסיין אובמה עלה לבמה זחוח, הוא התחיל רק בדקה ה - 8 לדבר על סוריה, זאת לאחר שהוא פנה לקהילה הבנ"ל ומנה בצורה מסודרת את התהליכים שהתרחשו החל ממלחמת העולם הראשונה ועד הקמת האו"ם לאחר מלחמת העולם השניה. הוא השתמש בקלישאות של חופש וחרות. נשיא ארה"ב חיפש מחיאות כפים, הוא לא זקוק להן, הוא בא להעביר מסר. הוא עלה בפרצוף פוקר, קר והגיע למטרה לאט ובזהירות לאחר ששקל ככל הנראה את מילותיו בקפידה.

ניתן לראות לפי נאומו כי יותר מהפחד מהתגובה מבית, לפי דעתי אובמה נרתע מהתגובה הרוסית ומהמלחמה החמה עם האויבת מהמזרח אשר שכחה לה כבר למעלה מ - 20 שנה. אובמה נכנס לתפקידו מלכתחילה כנשיא אשר מחפש להוציא את חייליו מאזורי האש חזרה לחיקה החם של מעצמת העל.

ניסיונותיו של אובמה עולים בתוהו כשאר הוא מדבר על המצב בסוריה והרצון לחופש של האזרחים והפסקת הלחימה. נראה כי ההתלחששויות באולם מעלות את החשש כי הנושא הזה בוודאי לא מעניין את הסובבים או שמא הם חוששים להכניס את ראשם המודאג גם ככה לתוך המיטה הסורית החולה. נראה כי אף אחד אינו מעוניין להקשיב למאבק\טבח אזרחי אשר מתחולל במדינה.

האשמה, כפי שמציין זאת אובמה, נתונה בידה של ארה"ב. היא זו שלטווח ארוך שלטה ביד רמה בתהליכים במזרח התיכון בכלל ובאיראן בפרט והוא זה שרוצה לפתור את הסוגיה הזו כדי למוסס את התסכול האיראני משלטון אימפריאליסטי במזרח התיכון. כאן נתונה בעייתו של אובמה. תחושת האשמה כי ידה של ארה"ב בכל, היא תחושת אשמה שצרובה בתודעה של מדינות המזה"ת מזה שנים והיא אינה הולכת להשתנות כפי הנראה בשנים הקרובות. במקום להסתכל אל תוך משטרם ולפתור את הבעיות בצורה דמוקרטית, בוחרים המשטרים הקיצונים להטיל את אשמת נחיתותם על גבם של ארה"ב וישראל ולהמציא אמונות שווא במצבם העגום.

שמחתי לשמוע כי אובמה אכן מכיר בישראל כמדינה יהודית, עובדה שהרבה אנשים מפלג השמאל בישראל מסרבים להכיר בה. ניתן לראות ללא ספק כי אובמה מבין בדיפלומטיה, אך אפשר להגיד שהוא לא מבין את הלך הרוח האזורי. כאילו הוא מבין אך ורק את הרובד אשר נראה על פני השטח ולא מנסה לקלוט את האינטרפרטציה ואת הרובד הפנימי של העימות משורשו כדי לנסות לפתור אותו. בכדי לסיים את הסכסוך, יש צורך לדון עם זקני הכפר ולא עם הנוער הישראלי והפלסטיני - ופה בדיוק הוא מפספס. המפגש "האקראי" שלו עם נוער ישראלי ופלסטיני היה מבוים וכך גם קלישאותיו האופטימיות של אובמה לאורך כל נאומו.

האם תהיה התערבות אמריקאית בסופו של דבר לאחר נאום של 43 דקות של הרבה מלל ומעט מעשים? אני בספק. כל עוד רוסיה תומכת במשטרו של אסד והיא נשארת נאמנה לשושלת המשפחתית משנת 1970, אובמה לא לתקוף, כמו כן הקונגרס לא יראה בעין יפה אם אכן חיילים אמריקאים מתים על אדמת איראן כפי שארע באפגניסטן ובעיראק. לבינתיים אסד ממשיך במאבקו נגד אוגדות האופוזיציה, חזית אל-נוסרה ממשיכה להתחזק ולתפוס עמדות בסוריה והמאבק עוד רחוק מלהסתיים.

יש לקחת בערבון מוגבל את דברי נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, ונשיא איראן, חסאן רוחנאי, כאשר הם מדברים על שלום עולמי ורצון להתפרק מנשקם הכימי\אטומי כמלכת יופי שכעת זכתה בתוארה. אני כולי תקווה שאובמה ויועציו אכן שוקלים בכובד ראש את הצעתם של אותם מנהיגים ואינם חושבים באמת כי אפשר לסמוך עליהם כדי שהם לא יוליכו את נשיא ארה"ב שולל.

קישור : 

נאומו המלא של ברק אובמה באו"ם - מתוך אתר הארץ

כותב המאמר הוא אדיר זנגי - סטודנט תואר שני באוניברסיטה העברית בתחום מדעי המדינה - פוליטיקה ודמוקרטיה בישראל.