ההיסטוריה של אל-קעידה בעיראק חלק 2 מתוך 3

מצורף החלק השני של התפתחות ארגון אל-קעידה בעיראק. במידה ופספסתם את החלק הראשון, תוכלו להשלים את הפער בלחיצה על הלינק.

המשך המאבק תוך התמקדות בפגיעה בשיעים 2004-2005 :

בהמשך למאבקים אשר התרחשו על אדמת עיראק בין השנים 2004-2005, הגיע אל-זרקאווי למסקנה כי יש ביכולתו ללכוד את החיילים האמריקאים במלחמה עדתית סונית-שיעית. עקב כך החל להוציא פיגועי התאבדות קשים נגד השיעים במדינה ולהסית נגדם מבחינה פוליטית ודתית.

יש לציין כי אל-זרקאווי הצליח להתבלט ולקבל את תשומת הלב הבינ"ל בעקבות הפלישה האמריקאית, שבלעדיה, כנראה, לא היה משיג. בנוסף לכך הפצת סרטי התעמולה הקשים מטעם אל-קעידה עיראק הכוללים רצח ואלימות, הצליחו לעורר הדים בעקבות חשיפתם והצליחו להדגיש את פעילות אל-קעידה בעיראק בעקבות הפצתה ברחבי העולם.

כעיקרון ארגון אל-קעידה עיראק הוקם רשמית בשנת 2004 ע"י אל-זרקאווי אשר נשבע אמונים לארגון אל-קעידה העולמי. ישנם חוקרים החלוקים בדעתם שטוענים כי ארגון אל-קעידה עיראק הוקם כבר בשנת 2001 וכוונתו הייתה להיכנס לעיראק בכל מקרה, הדעה השניה סוברת כי כנראה בעקבות פלישת ארה"ב הוקם הארגון בחופזה בתחילה. על פניו נראה כי אין ביכולתו של הארגון, למרות כמות הפיגועים הרבה שהוציא לפועל, להשיב את השלטון הסוני לידיו. מהקמת הממשלה העיראקית ישב בשלטון ראש ממשלה השיעי, ואף נראה כי רוב העם איננו מעוניין בשלטון שררה אלים ופונדמנטליסטי וכי רוב העם אינו מעוניין לשתף פעולה עם הארגון.

ישנם חוקרים אשר רואים בארגון אל-קעידה עיראק כארגון דטרמניסטי. ארגון זה פועל על פי אידיאל מסוים אותו הוא שואף להשיג ביום מן הימים. המאבק של המערב הוא נגד דרך חיים ולא נגד ארגון מסודר בעל אג'נדה לאומית-פוליטית. ארגון זה שואף להפוך את אדמות דאר אל חארב לדאר אל אסלאם בכח. ארגון אשר לא מציב לעצמו מטרות נראות לעין ותאריכים חד משמעיים ומאמין במאבק ממושך, אינו יכול להיכשל. זהו חלק מתהליך הרדיקאליזם האסלאמי אשר מתחולל כעת בעולם. הארגון אמנם יכול להיפגע מבחינת ראשי הנהגתו וחייליו, אך המורשת וההקצנה הדתית תזרים דם חדש לארגון ותתניע את הרעיון מחדש.

נקודת המפנה להתפצלות הארגון 2006-2008 :

מחד גיסא הפלישה האמריקאית לעיראק גרמה לשיקום הארגון מבחינת שמו הטוב, האידיאולוגיה שלו ושיקום תשתיתו המבצעית אשר נפגעה בעקבות הפלישה לאפגניסטן והסבה הפסדים קשים לאל קעידה באפגניסטן ולבן בריתו הטאליבן. אך מאידך גיסא, פעולות הטרור הקשות נגד חפים מפשע וכפייה דתית פגעו במעמדו ובפופולריות שלו וגרמו לאוכלוסיה להתנגד לו בצורה נחרצת לעיתים רבות. דרך הפעולה של אל-קעידה מתבסס על העיקרון בו מתנדבים יכולים להתאמן על אדמה עיראקית ולאחר הכשרה זו, יכולים המתנדבים לנדוד למדינות אחרות בעולם כדי להמשיך להפיץ את הטרור, מצב זה מתרחש בתקופה זו כפי שניתן לראות בסוריה. הפלתו של סאדאם חוסיין מכס השלטון וחולשת הכוחות הצבאיים והמשטרתיים העיראקיים במדינה יצרו מעבר בטוח ללוחמי אל-קעידה עיראק ומורדים נוספים במאבק נגד ארה"ב ובני בריתם, כך המצב בעיראק החמיר ופגע בתושבים.

שגריר ארה"ב לשעבר באו"ם, בולטון, סובר אחרת. טענתו היא שהפלת משטר חוסיין השיג נקודות אסטרטגיות חשובות במהלך המלחמה. הוא עונה לכמה אמרות נפוצות, דוגמא אחת בולטת שניתן לציין היא העובדה שלאחר נפילת סאדאם המצב בעיקר הדרדר. על כך הוא עונה כי החיים תחת שלטון טוטליטארי אף פעם אינם מיטיבים עם האזרחים וכי כעת יש סיכוי לעם העיראקי ליצור עתיד חדש וטוב יותר. והאלימות אשר הפעילה ארה"ב נגד עיראק אינה מעבר לנדרש, אלא המאבק היה מהיר, חזק ועם כמות נפגעים נמוכה, דבר שהפך את הסיטואציה של המלחמה לניצחון מבריק מבחינה צבאית.

נקודת השינוי החלה כאשר אל-קעידה עיראק תחת הנהגתו של אל-זרקאווי, הרחיקה לכת בעיראק. כלומר פלגי הטרור השונים האמונים תחת אל-קעידה החלו לצבור עוצמה ולהרוג אזרחים חפים מפשע כראות עיניהם, זאת למרות שאותם אזרחים תמכו בהם וסייעו להם להלחם. בהמשך שבטים סונים החלו להאבק באל-קעידה עיראק בסיועה של ארה"ב.

בעקבות פיגועי ההתאבדות ופיגועי הטרור הקשים של אל-קעידה עיראק באזורים שיעים, יצאה בקשה רשמית מראשי אל קעידה באפגניסטן, אשר ישבו בראשם בן לאדן ואל-זוואהירי, כי יש להפסיק מיד עם פעולות אלה. אל-זרקאווי התעלם מבקשות אלה והמשיך לעשות בארגון כבשלו.

בתאריך ה – 8 ביוני 2006, נהרג אל-זרקאווי במתקפה אווירית אמריקאית ביחד עם שבעה מאנשיו. ראש הממשלה המכהן נורי אל-מאליכי הודיע על מותו באמצעי התקשורת לקול מחיאות הכפיים של הקהל ברקע כאשר הודיע על מיגור הטרור בארצו.

בתאריך 15 באוקטובר 2006 התמזג הארגון עם פלג השבטים המורדים המבודד מהפוליטיקה ומספר ארגוני טרור נוספים. הצדדים קראו לעצמם מדינת עיראק המוסלמית (Islamic State Of Iraq - ISI). אך החוקר מאטרס סותר עובדה זאת וטוען כי אל-קעידה עיראק לא היה חלק מארגון ה - ISI אלא רק סייע בהקמתו. בשורה התחתונה, רה-ארגון זה שינה את דעתם של התושבים על הארגון וכמו כן פיצה על האובדן בבני ברית אסטרטגיים נוספים, ככל הנראה זה גם מה שהרחיק את אל-זרקאווי ממרכז הנהגת אל-קעידה באפגניסטן. בעקבות שינוי אדמיניסטרטיבי זה בשנת 2006, שונה מארג הקבוצה מריכוזיות - תחת מנהיגות מרכזית לביזוריות. רה-ארגון זה עזר לפצות על אובדנו של המנהיג אל-זרקאווי לאחר ניצחון צבא ארה"ב והמודיעין העיראקי כאשר חוסל. שינוי מארג זה הפך את הקבוצה לפחות פגיעה, והקשה על המשטר בעיראק לפגוע בראשיה.

לפי דעתי שינוי הארגון מAQI ל ISI הוביל לירידה הדרמטית בפיגועים בשנת 2006 (230) מאשר בשנת 2005 (349). זאת למרות שהחוקר קירדאר מציין במאמרו כי הירידה ברמת האלימות הייתה מזערית בלבד בין שנת 2006 לשנת 2007.

בשנת 2006 ניתן לראות בברור כי החלו להיווצר מאבקים טריטוריאלים על שטחים בין ראשי השבטים המורדים לבין מנהיגי אל-קעידה עיראק. ראשי השבטים חטפו אנשי אל-קעידה וחרטו על גופם אמרות מרתיעות כדי להרחיק את יתר החברים משטחיהם. בעקבות כך נוצר מצב שאנשי השבטים הצטרפו לארה"ב במאבקם. בשנת 2007 הכניסה ארה"ב עוד 20 אלף חיילים והגבירה את פעילותה במדינה. עפ"י התרשימים שלנו ניתן לראות כי שנת 2007 (353) היתה שנת פיגועים רצחנית יותר משנת 2006 (230) ואף השנה עם כמות הפיגועים הגבוהה ביותר, ככל הנראה בעקבות המאבק עם ראשי השבטים וכניסת חיילים אמריקאים נוספים אשר גרמו לסביבה לתסוס.

בשנת 2008 עפ"י דיווחי התקשורת נהרגו 2400 לוחמי אל-קעידה ונתפסו 8000 לוחמים. לארגון אשר מונה 15 אלף איש, מהלך זה נחשב לפגיעה קשה בארגון. אך, כמות הלוחמים הזרים המשיכה לזרום למדינה במקביל. מקור העיתונות WP מדווח כי נשארו לארגון בין 800 ל - 1000 חיילים בלבד – עובדה זו תקפה לנובמבר 2011.

עידן פוסט אל-זרקאווי וירידה בכמות הפיגועים 2009-2011 :

הנהגת אל-קעידה עיראק בעידן פוסט אל-זרקאווי החלה להצטייר כלא מאורגנת. כאשר שני מנהיגיה החלופיים נהרגו בשנת 2010 (אבו חאמזה ואבו עומאר), בעקבות מאבק בטרור, החל הבלבול בהררכית הארגון. למרות זאת נמצאו במהרה מנהיגים חלופיים - אבו סולימן הפך להיות שר הביטחון וראש ארגון אל-קעידה עיראק, ואבו באקר אל בגדאדי תפס את תפקיד האמיר.

כאשר אנו מסתכלים על גרף הפיגועים בעיראק, הבלבול בהיררכית הארגון נראה לעין בברור. נראה כי שנת 2008 הייתה רוויית פיגועים (211) עקב האינטרס הגבוה לפגוע באנשי השבטים המתנגדים לאל-קעידה עיראק ובחיילי הקואליציה שהצטרפו לאזור, אך עדיין אל קעידה התקשה להוציא פיגועי התאבדות רבים כפי שהיה בשנת 2007 (353).

בשנת 2009-2010 הפגיעה הקשה בארגון נתנה את אותותיה. ניתן לראות בברור את החולשה של הארגון והקושי בהוצאת פיגועים לעיתים קרובות. לפי דעתי אל-קעידה עיראק מנסה להישאר רלוונטית בזירה העיראקית ככל הניתן וממשיכה להוציא פיגועים כפי יכולתה כדי להישאר בתודעה העיראקית והבינ"ל.

בשנת 2010 נראה כי העם העיראקי סלד מהתנהגות הארגון והתרחק ממנו, אך ניתן לראות כי ראשי שבטים אשר היו מאוכזבים משיתוף הפעולה עם הצבא העיראקי ומאוכזבים מהעיכוב בתשלומי השכר, הצטרפו מחדש לשורותיהם של חברי אל-קעידה.

במקביל לכך, הארגון קיבל סיוע ממקום לא צפוי. איראן סייעה לארגון, מימנה אותו וסיפקה לו נשק ומדים. המניע הוא האויב המשותף וההנחה הייתה כי ברגע שהכוחות האמריקאים יעזבו את השטח האירנים ינטשו את ראשי הארגון ויזנחו אותם.

כותב המאמר הוא אדיר זנגי - סטודנט תואר שני באוניברסיטה העברית בתחום מדעי המדינה - פוליטיקה ודמוקרטיה בישראל.

ההיסטוריה של אל-קעידה בעיראק חלק 1 מתוך 3

אני שמח וגאה לשתף אתכם במחקר אשר ביצעתי בשנת 2013 אשר חושף את התפתחות ארגון בטרור האכזרי בעולם, אל קעידה, המוכר לנו מן העשור האחרון. המאמר מתבסס על התפתחות הארגון בעיראק ופעולותיו בשנים האחרונות, קריאה מהנה.

_______________________________________

פתיחה:
פיגועי ה - 11 בספטמבר נחשבות כנקודת מוצא קריטי בתקופת התפתחותו של ארגון אל-קעידה העולמי. סדרת פיגועים זו נחשבה כנקודת הגאות והשפל הגדולה ביותר של הארגון. במקביל ליכולתו של הארגון להוציא מגה-פיגוע מתוחכם מן הכח אל הפועל, הובילה סדרת פיגועים זו בצורה ישירה לשיתוף פעולה בינ"ל והבנה מיידית כי ישנו צורך מיידי לערב את מעצמת העל בכל התפתחות אשר מתרחשת בעולם בנוגע לארגון המוסלמי הקיצוני ולסכל כל נסיון פיגוע עתידי כזה. בעקבות כך נוצר קשר ישיר להבנת מהות הסכנה של הטרור המוסלמי.

כהמשך ישיר ל – 11 בספטמבר, פלשה ארה"ב לאפגניסטן וגרמה לפגיעה קשה בתשתית הטרור של הטאליבן. ראשי הארגון היו חייבים לעבור לאזורים מסוכנים יותר ופחות נגישים בפקיסטן כדי להמלט מחיילי ארה"ב. כמו כן הפגיעה בארגון הטאליבן ובאל קעידה הייתה קשה יותר מבחינת הג'יהאדיסטים מכיוון שמבחינתם הטאליבן מייצג את המשטר האסלאמי הסוני האמיתי ביותר, סעודיה אינה נחשבת כמייצגת העולם המוסלמי מכיוון שהיא נחשבת לצבועה בעולם הערבי וכמו כן גם אירן נגועה בצביעות ובנוסף היא נשלטת תחת הנהגה השיעית.

מה הוא ארגון אל קעידה ומהן מטרותיו:

אנו כבר יודעים כי עיראק הינה מדינה שסועה ומכילה בתוכה מיעוטים רבים. המאבק העיקרי המתחולל בתוך עיראק הוא בין הסונים והשיעים, מרבית דפוסי הפעולה לפגיעה של הסונים בשיעים מתבצעים בעזרת רכבי תופת והמטרה הכי נוחה למתאבדים הם האזרחים. מרבית המתאבדים אשר ביצעו את פעולות התאבדות אלו הם זרים ועל מרבית הפיגועים אף ארגון לא נטל אחריות.

מטרת ארגון הטרור הרצחני היא לגרום לתסיסה במדינות מוסלמיות בעיקר, לפגוע במיעוטים שיעים, ליצור חזית סונית מאוחדת בקרב העם ולהקים בסופו של דבר, עם אחד בעל צביון אחד, עליו יחול חוק השריעה. מצב זה לא התאפשר בתקופת הדיקטטורה של סאדאם חוסיין בעיראק. ארגון אל-קעידה עיראק (AQI) כיום נשען בגדול על מספר ארגוני טרור אשר התאגדו יחדיו תחת מטרה משותפת. חזונם הוא להקים ח'ליפות עיראקית, מצב זה לא התרחש וגם ככל הנראה לא יתרחש בעתיד הנראה לעין.

תחילת התפתחות הארגון ושיטות פעולותיו 2001-2003 :

שמו של ראש הארגון, אשר הנהיג את אל-קעידה עיראק בתחילת שנות ה – 2000, הוא מצ'אב אל-זרקאווי אשר נולד בירדן. אל-זרקאווי שוחרר מהכלא בשנת 1999, בהמשך הקיף עצמו במתנדבים סונים עימם נלחם באפגניסטן. בשנת 2001 חיכה אל-זרקאווי לפלישה האמריקאית ביחד עם ארגונו "האיחוד ומלחמת הקודש", אנסר אל אסלאם ופלגים מרדניים נוספים שזרמו לעיראק בתקופה זו. אל-זרקאווי הוגדר כאמיר בתקופה זו בעיראק באזורים האסלאמיים. אל-זרקאווי באותה תקופה שמר על תאום מלא עם הנהגת הארגון המרכזי של אל קעידה ובהמשך אף חבר לאנסר אל אסלאם.

שיטת אל-זרקאווי התבססה על פגיעה בשלושה רבדים – בראש ובראשונה פגיעה בחיילי ארה"ב ובחיילי הקואליציה, הרובד השני הוא פגיעה בתחנות משטרה ותחנות גיוס עיראקיות והרובד השלישי והבסיסי ביותר, פגיעה בנסיון הבניה מחדש של המדינה. הארגון ביצע זאת בצורה כזו שהוא כיוון לפגיעה באזרחים, פוליטיקאים עיראקים ובפועלי בניין.

פיגוע ההתאבדות הראשון בעיראק בוצע ב - 26 בפברואר 2003 נגד חיילים עיראקים במחסום צבאי, אך מכיוון שהפלישה של צבא ארה"ב לעיראק החלה ב - 20 במרץ באותה השנה נוהגים להחשיב את הפיגוע הראשון שהתרחש בתאריך 22 במרץ, אשר גם הוא היה נגד הצבא העיראקי. בשנה זו התרחשו 24 פיגועי התאבדות בלבד, מתוכם בוצעו רק 11 פיגועים נגד כוחות אמריקאים ובני בריתם. יש לציין כי במחקר שנערך בשנת 2011 נמצא כי בין השנים 2003 עד 2010 נהרגו פי 60 יותר אזרחים מאשר חיילי קואליציה, 12 אלף אזרחים לעומת 200 חיילים בלבד, לכן על פי נתון זה אנו רואים כי מטרתו העיקרית של ארגון אל קעידה עיראק הייתה פגיעה באזרחים בוודאות ולאו דווקא בחיילי קואליציה.

כותב המאמר הוא אדיר זנגי - סטודנט תואר שני באוניברסיטה העברית בתחום מדעי המדינה - פוליטיקה ודמוקרטיה בישראל.

על מה כל הבלגן בלבנון?

אז שמענו על פיצוצים מסתוריים ברחבי ביירות, שמענו על נציגי חיזבאללה שהלכו לעולם. עכשיו אני אוכל לעשות לכם טיפה סדר ולהגיד לכם מי נגד מי במאבק הזה.

נתחיל כמובן מעצם העבודה הבסיסית כי כולם יודעים שחיזבאללה מעורב עמוקות במאבק הסורי לצידו של בשאר אל אסד. ידו של נסראללה, טמונה עמוק בצלחת והוא שולח חיילים באופן תדיר לתוך סוריה כחלק מהברית הלא כתובה שקושרת את הגורל הסורי ביחד עם גורל לבנון וספציפית - גורל החיזבאללה אשר הוקמה כפרוקסי (בא כוחו) בתחילת שנות ה - 70 בכדי לאיים על גבולה של ישראל. ועל כן, חשים בחיזבאללה מחויבות עמוקה לפטרונם, אסד הבן.

אמנם כמות החיילים אשר נשלחים לחזית אינם נאמדים בעשרות אלפים, אלא באלפים בודדים, בכל זאת האיום של חיילי החיזבאללה המאומנים הוא דומיננטי. עקב כך, הארגון מושך אליו אש מצד המורדים אשר גם להם יש שלוחות בתוך לבנון. מספר קבוצות אף איימו בעבר על הארגון, האם לא יפסיק את פעולותיו נגד המורים, הוא יתקל בהתנגדות אלימה. וזהו אכן המצב.

עקב כך, זה המצב הנוכחי. פיגועי התאבדות ורכבי תופת ברובע הדאחיה, אשר מצטייר כמאחז החיזבאללה. קחו כדוגמה את הקריה בתל אביב, תחשבו שמתרחש שם פיגוע, ממש מתחת לאפם של בכירי צה"ל. זה בעצם טריגר (גורם מדרבן) שרק "דוחף אצבע לעין" של מנהיגי החיזבאללה. לפי דעתי זה יוביל רק לעוד שפיכות דמים, אין דרך יציאה מתוך המאבק הזה, רק עוד מוות של שני הצדדים, סונים, שיעים, כורדים ומיעוטים נוספים אשר עוברים את הגבול המדומה בין שתי המדינות.

בדרך כלל ישנם ארגונים קיקיונים שלוקחים אחראיות על הפיגועים, אך בפיגוע האחרון נראה כי אף גורם לא נטל את האחראיות ונראה כי נוח לארגוני הטרור הגדולים להימנע מחיכוך עם החיזבאללה, גם אם מדובר על ארגון המשתייך לאל-קעידה. לעומת זאת, נסראללה לא יוותר על פיגוע נקמה לראוות בעלי בריתו. הרי כניסת ארגונו הובילה להטיית הכף לטובת המשטר הסורי הנוכחי. 

כאשר מצהיר מנהיג מוסלמי, כדוגמת מג'יד אל-מאג'יד, שנחשב "לאמיר" (יו"ר ארגון) בקבוצת טרור המקושרת לאל-קעידה הנקראת בריגדת עבודללה עזאם, וקורא לחייליו להמשיך להלחם נגד ארגון החיזבאללה והמשטר האיראני עד  להפלתם עקב סיועם למשטר הסורי, זהו מצב שיכול להפוך את היוצרות. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ארגון הטרור האכזרי ביותר בעולם וכולם יודעים כי הם אינם חסינים בפניו. קבוצות המקושרות לאל-קעידה, ממשיכות לתכנן פיגועי התאבדות אכזריים נגד החיזבאללה בחצרם האחורית ולפגוע בבכיריה. בשל כך, טוענים בחיזבאללה כי הם אינם מסייעים לאסד במאבקו, אלא הם מתמקמים על הגבול בכדי למנוע זליגה של המלחמה לתוך שטחם. ובינתיים התברר כי אותו מג'יד נעצר בלבנון עד להודעה חדשה.

ולסיכום המאבק המתוקשר, ברצוני רק לציין כי בסוף החודש הקודם נראה כי ישנה זרימה דומיננטית של לוחמים סונים לשטחי סוריה אשר הגיעו במטרה לתמוך במורדים במאבקם. מצב זה מאפשר להם לשלוח מחבלים מתאבדים, לאגד ידע נוסף ולהרחיב את מאבקם במשטר הסורי המתפורר - אך יציב. אותם לוחמים סונים מגיעים ממערב אירופה, העולם הערבי ואזורים רחוקים כגון קזחסטן ואינדונזיה.
אז עד הסיכום הבא, אני מזמין אתכם להסתכל ימינה ושמאלה בדרכים, המצב הביטחוני בישראל גם לא מזהיר לאחר שתנפסו 12 חברי חולייה מטעם הג'יהאד, שנטלו חלק בנסיון הפיגוע הכושל בבת ים. אשר ניסו לפוצץ חפץ חשוד באוטובוס, אשר אחד מהם מוגדר "כשוטר" פלסטיני.

כותב המאמר הוא אדיר זנגי - סטודנט תואר שני באוניברסיטה העברית בתחום מדעי המדינה - פוליטיקה ודמוקרטיה בישראל.

מי אתם ארגון ג'בהת אל-נוסרה? כתבה שניה בסדרה

ארגון הטרור ג'בהאת אל נוסרה, אשר בתרגום לעברית נקרא "חזית התמיכה" , מקורו בסוריה. הארגון הכריז רשמית על הקמתו בינואר 2012, כאשר נאמר בסרטון שפרסם, שהארגון אחראי למספר רב של פיגועים שהחלו בהתקוממות נגד משטרו של אסד בשנת 2011. הם מגדירים את עצמם כלוחמי החופש ומטרתם להציל את האזרחים הסורים מידי השלטון העלוואי.

בראש הארגון עומד אבו מוחמד אל-ג'אווני, הארגון נשבע אמונים גם כן, כמו ארגון אל-שבאב לאל-קעידה בראשות איימן אל-זוואהירי. הארגון ידוע ביכולת המשמעת הקפדנית שלו והפיגועים הרצחניים שלו וגם הוא נכלל ברשימה השחורה של ארגוני הטרור בממשל האמריקאי.

לפי מידע אשר ליקטתי ממספר גורמים אני יכול להגיד לכם בצורה לא רשמית כי נראתה תנועה של מנהיגי אל-קעידה לפני מספר חודשים בעיראק לכיוון סוריה, ככל הנראה כאשר הם מעבירים ידע חיוני בנוגע לדרכים שבהם ניתן לבצע פיגועי התאבדות. לכן דפוסי פיגועי ההתאבדות אשר מתרחשים באזור נראים דומים לזירות הפיגוע בעיראק. כמו כן אני יכול להוסיף כי ארגון אל נוסרה משתלט על אזורים נוספים בצפון סוריה, בעיקר אסטרטגיים כגון מקורות מים וערים מרכזיות כדי להוות חוצץ בין העם לבין דרישותיו הבסיסיות כגון מים ומזון, זאת בכדי לכפות על העם את דת האסלאם ולבצע סנקציות במידה והארגון לא יהיה מרוצה מהתנהגות התושבים. כמו כן, אני משוכנע שכבר הוקם בית דין שריע במספר ערים בסוריה שהחלו לכפות על התושבים לשמור על ערכי דת האסלאם.

האם משטרו של אסד יפול?

הארגון נוטל את האחריות למספר רב של פיגועים בעוד הממשל הסורי מנסה לטשטש אותם. הסיבות הן שונות והן נטועות על פי האינטרסים של הארגון ושל הממשל. במידה ובוצע פיגוע באזור הומה אדם, הארגון יעדיף לא לקחת עליו אחריות בזמן שהמשטר ירצה להראות כי ארגון הטרור פוגע בחפים מפשע ולהיפך. לכן קשה מאוד לקבוע כמה פיגועים התרחשו בסוריה ועל כמה מהם אחראי ארגון ג'בהאת אל-נוסרה.

לפני כמספר חודשים אמר דובר החזית הסורית החופשית (FSA), לואי מקדעד, כי הם לא תומכים באידיאולוגיה של אל נוסרה. אך העדכון האחרון מהשטח אומר כי המורדים החילונים דחו את ההצעה החיצונית לסיוע מקואליציה לאומית. באותה נשימה גם אמרו כי עשרות ארגונים מתאחדים תחת המטרייה האסלאמית בראשותה של ג'בהאת אל-נוסרה כחלק מהציר הג'יהאדיסטי.

עכשיו למה אני משתף אתכם בהתגלגלות הארועים עם אל-נוסרה? כי הפחד הגדול בממשל הישראלי הוא שהנשק הכימי (שהחל פרוקו) יגיע לידיים הלא נכונות. הידיים האלה הם של ארגוני טרור מוסלמי שיושבים לנו על הגדר, מזרחית לנו ומשקיפים עלינו בכדי לתקוף אותנו - שניה אחרי שאסד יפול. הצטברות הגורמים העוינים והתאגדות הפלגים השונים בסוריה צריכה להדיר שינה מעיני בכירי הממשל ומצריכה מאיתנו לחשוב ולהתארגן בצורה חדשה.

אני רוצה רק לציין לפני שאני חותם את הפרק השני של ארגוני הטרור בעולם, כי בסוריה לא מתחולל טבח ולא מתחולל רצח עם בפיקודו של אסד, אלא מתחוללת מלחמת אזרחים. קבוצות מיליטנטיות ומאורגנות שכל אחת מהן נתמכת בפטרון אחר (כדוגמת טורקיה, סעודיה והמערב) והן נלחמות על טרטוריות בסוריה ונוגסות בשטחה. אם הייתי יכול להמר איך תגמר המלחמה הזו, לפי דעתי - סוריה תיפול ותתחלק לקנטונות שרובו יהיה אסלאמי. חלקו יהיה אסלאמי סוני דומיננטי, חלקו שיעי וחלקו עלוואי - זאת במידה ולא יטבחו בהם לאחר נפילת אסד. כך תתחלק העוגה לפי דעתי וזאת החלוקה הכי רציונלית וכך זה צריך להסתיים.

מקור: BBC

כותב המאמר הוא אדיר זנגי - סטודנט תואר שני באוניברסיטה העברית בתחום מדעי המדינה - פוליטיקה ודמוקרטיה בישראל.