ציונות 2014 בגבעה הצרפתית

כבר תקופה ארוכה סטודנטים, ובעיקר סטודנטיות, באוניברסיטה העברית סובלים מהתנכלויות של פלסטינים. סמוך לאוניברסיטה העברית ממוקם הכפר עיסאוויה. הטרדות מיניות הפכו לדבר שבשגרה. לא מדובר על תופעה חדשה, אך לאחרונה היא מסלימה. עד כדי כך הגיעו הדברים, שהסטודנטיות חוששות ללכת מהאוניברסיטה למעונות בשעות הערב. בחודשים האחרונים יש עליה ניכרת לא בהטרדות אלא גם בזריקות אבנים, לפעמים נזרקים גם בקבוקי תבערה. צריך לזכור שכל זה קורה בלב לבה של בירת ישראל.

איפה המדינה, אתם שואלים?

שאלה טובה. הסטודנטים באוניברסיטה העברית כבר הרבה זמן שואלים.

בצעד נדיר החליטו התאים הציוניים של האוניברסיטה העברית להתאגד. יוזמה חוצת מפלגות ודעות - מ"מרצ" ועד ל"אם תרצו". הוחלט שאם המדינה לא מספקת ביטחון, הסטודנטים יספקו ביטחון. יוקם צוות פטרולים שייסיר בשטח וילווה את הסטודנטיות. יוקם צוות אחר שידאג להביא "חיים" לצירי התנועה הראשיים. סטודנטים אחרים יעסקו בהעלאת הנושא לסדר היום הציבורי.

כל הכבוד להם. ב-1909 חבורה של צעירים אידיאליסטים החליטו שמספיק להיות "הנעבעך" של היהודי הגלותי והקימו את "השומר". בדיוק עם אותה מטרה - לשמור על היישוב היהודי בארץ ישראל. "תקומתה של מדינת ישראל, עתידנו הלאומי, עצם קיומנו המשקי והפיסי תלויים ביכולתנו וברצוננו אנו – להבטיח בכוח עצמנו את שלום הישוב. ובידינו הדבר.", כתב דוד בן-גוריון בתחילתה של מה שיהפוך לימים למלחמת העצמאות. הסטודנטים של הר הצופים בירושלים כיום עושים בדיוק את אותו הדבר. הם ראויים לכל ההערכה.

רק לא ברור לי משהו: אם הקמנו את המדינה כדי שדם יהודי לא יהיה הפקר כששם שהיה בגולה, למה היום סטודנטים צריכים לארגן פטרולים בלב הבירה?

כדאי, כדאי מאוד, שמישהו שם למעלה יתעורר. גם אם זה אומר שצריך להביא 20 ניידות שיוצבו באופן קבוע בהר הצופים ובגבעה הצרפתית.

דויד גורביץ' הוא דוקטורנט, ארכיאולוג שעוסק במחקר ירושלים הקדומה ומורה-דרך. 

אנו רוצים לציין כי מחזור ג' של שגרירים ברשת נפתח - כל הפרטים בנוגע להצטרפות מופיעים בדף בפייסבוק!

הצטרפו למאבק של הסטודנטים באוניברסיטה העברית בדף הפייסבוק נגד ההטרדות והאלימות הגוברת.

אריק היקר

גם בשבועיים האחרונים כמו במהלך חלק נכבד מחייך מיהרו אנשים להספיד אותך טרם מותך, גם השבוע הוכחת שוב שמוקדם לעשות זאת, אך בחיים כמו בחיים בסוף מגיע המוות. זה מוזר, למעשה זה מוות מיוחד שכן הגעגוע הגיע כבר לפניו ואנחנו למעשה כבר יודעים איך זה בלעדייך, האמת אריק, זה לא משהו... 

מאז שהלכת נפלנו לבור ללא מנהיג, אין מי שיודע לקבל החלטות, לא קלות ולא כבדות, אין מי שיודע לדבר ולתת לנו להרגיש ביטחון. גם זה מוזר כי בימים שהיית רוה"מ היו פיגועים אבל הרגשת שיש על מי לסמוך ויש ביטחון והיום דווקא כשהמצב הביטחוני לא רע אז אין ביטחון ומה זה בעצם ביטחון אם לא תחושה? תחושה שהיית הטוב מכולם לספק לאחרים. נחרטה בזיכרוני תמיד העדות של לוחמי האוגדה שלך במלחמת יום הכיפורים שאמרו כי בשעתם הקשה ביותר קולך בקשר היה עבורם כעמוד האש שלפני המחנה, זוהי עדות שמראה יותר מכל על מנהיגות מבטן, כריזמה ללא גבולות מהסוג שיש לגנרלים הגדולים ביותר בהיסטוריה ואתה היית כזה, הובלת את צה"ל לאחד הניצחונות הצבאיים המזהירים עת דהרתה עם אוגדתך מאסיה לאפריקה בין אוגדות מצריות, לפתת את הצבא המצרי במלקחיים ועמדת כשפנייך לכיון קהיר. ניצחת את המלחמה.העולם היה המום לנוכח המהלך. לחמת כאריה לנוכח ההאשמות נגדך בגין פשעי מלחמה ב"סברה ושתילה", טעית אריק בכוונותיך בלבנון אך את המלחמה שנהלת עד להגעת הצבא לביירות עשית כמו שרק אתה יודע. קרב נוסף נהלת נגד הטרור הפלסטיני שמירר את חיינו באינתיפאדה השנייה והכנעת אותו על ברכיו בזכות מבצע "חומת מגן" וחומת ההפרדה. גם חייך מבית לא היו קלים ,איבדת בן ושתי רעיות, אחיות. ובסוף הדרך אף נאלצת בכאב גדול לפנות את ישובי גוש קטיף ורצועת עזה. עבורי היית זו נסיגה אסטרטגית נכונה ומבריקה על אף היותה קשה, הואשמת בבגידה במולדת ונטען על ידי "יהודים" רבים שעונשך היו שמונה השנים האחרונות בהם היית מרותק למיטתך, מותך ביום שבת מראה שאלוהים חושב כנראה אחרת, יהי זכרך ברוך !

דברי ההספד של עוז גרטנר לאריאל שרון, עוז בעל תואר M.A בתכנית ללימודי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב. בעל תואר B.A במדעי המדינה ויחסים בין לאומיים. מצטרף לצוות המוכשר והמעניין של הכותבים.

על מה כל הבלגן בלבנון?

אז שמענו על פיצוצים מסתוריים ברחבי ביירות, שמענו על נציגי חיזבאללה שהלכו לעולם. עכשיו אני אוכל לעשות לכם טיפה סדר ולהגיד לכם מי נגד מי במאבק הזה.

נתחיל כמובן מעצם העבודה הבסיסית כי כולם יודעים שחיזבאללה מעורב עמוקות במאבק הסורי לצידו של בשאר אל אסד. ידו של נסראללה, טמונה עמוק בצלחת והוא שולח חיילים באופן תדיר לתוך סוריה כחלק מהברית הלא כתובה שקושרת את הגורל הסורי ביחד עם גורל לבנון וספציפית - גורל החיזבאללה אשר הוקמה כפרוקסי (בא כוחו) בתחילת שנות ה - 70 בכדי לאיים על גבולה של ישראל. ועל כן, חשים בחיזבאללה מחויבות עמוקה לפטרונם, אסד הבן.

אמנם כמות החיילים אשר נשלחים לחזית אינם נאמדים בעשרות אלפים, אלא באלפים בודדים, בכל זאת האיום של חיילי החיזבאללה המאומנים הוא דומיננטי. עקב כך, הארגון מושך אליו אש מצד המורדים אשר גם להם יש שלוחות בתוך לבנון. מספר קבוצות אף איימו בעבר על הארגון, האם לא יפסיק את פעולותיו נגד המורים, הוא יתקל בהתנגדות אלימה. וזהו אכן המצב.

עקב כך, זה המצב הנוכחי. פיגועי התאבדות ורכבי תופת ברובע הדאחיה, אשר מצטייר כמאחז החיזבאללה. קחו כדוגמה את הקריה בתל אביב, תחשבו שמתרחש שם פיגוע, ממש מתחת לאפם של בכירי צה"ל. זה בעצם טריגר (גורם מדרבן) שרק "דוחף אצבע לעין" של מנהיגי החיזבאללה. לפי דעתי זה יוביל רק לעוד שפיכות דמים, אין דרך יציאה מתוך המאבק הזה, רק עוד מוות של שני הצדדים, סונים, שיעים, כורדים ומיעוטים נוספים אשר עוברים את הגבול המדומה בין שתי המדינות.

בדרך כלל ישנם ארגונים קיקיונים שלוקחים אחראיות על הפיגועים, אך בפיגוע האחרון נראה כי אף גורם לא נטל את האחראיות ונראה כי נוח לארגוני הטרור הגדולים להימנע מחיכוך עם החיזבאללה, גם אם מדובר על ארגון המשתייך לאל-קעידה. לעומת זאת, נסראללה לא יוותר על פיגוע נקמה לראוות בעלי בריתו. הרי כניסת ארגונו הובילה להטיית הכף לטובת המשטר הסורי הנוכחי. 

כאשר מצהיר מנהיג מוסלמי, כדוגמת מג'יד אל-מאג'יד, שנחשב "לאמיר" (יו"ר ארגון) בקבוצת טרור המקושרת לאל-קעידה הנקראת בריגדת עבודללה עזאם, וקורא לחייליו להמשיך להלחם נגד ארגון החיזבאללה והמשטר האיראני עד  להפלתם עקב סיועם למשטר הסורי, זהו מצב שיכול להפוך את היוצרות. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ארגון הטרור האכזרי ביותר בעולם וכולם יודעים כי הם אינם חסינים בפניו. קבוצות המקושרות לאל-קעידה, ממשיכות לתכנן פיגועי התאבדות אכזריים נגד החיזבאללה בחצרם האחורית ולפגוע בבכיריה. בשל כך, טוענים בחיזבאללה כי הם אינם מסייעים לאסד במאבקו, אלא הם מתמקמים על הגבול בכדי למנוע זליגה של המלחמה לתוך שטחם. ובינתיים התברר כי אותו מג'יד נעצר בלבנון עד להודעה חדשה.

ולסיכום המאבק המתוקשר, ברצוני רק לציין כי בסוף החודש הקודם נראה כי ישנה זרימה דומיננטית של לוחמים סונים לשטחי סוריה אשר הגיעו במטרה לתמוך במורדים במאבקם. מצב זה מאפשר להם לשלוח מחבלים מתאבדים, לאגד ידע נוסף ולהרחיב את מאבקם במשטר הסורי המתפורר - אך יציב. אותם לוחמים סונים מגיעים ממערב אירופה, העולם הערבי ואזורים רחוקים כגון קזחסטן ואינדונזיה.
אז עד הסיכום הבא, אני מזמין אתכם להסתכל ימינה ושמאלה בדרכים, המצב הביטחוני בישראל גם לא מזהיר לאחר שתנפסו 12 חברי חולייה מטעם הג'יהאד, שנטלו חלק בנסיון הפיגוע הכושל בבת ים. אשר ניסו לפוצץ חפץ חשוד באוטובוס, אשר אחד מהם מוגדר "כשוטר" פלסטיני.

כותב המאמר הוא אדיר זנגי - סטודנט תואר שני באוניברסיטה העברית בתחום מדעי המדינה - פוליטיקה ודמוקרטיה בישראל.

פח"ע עממ-מי?

כבר הרבה זמן שאני רוצה לכתוב משהו על ארועי הטרור "הרנדומלי" שמתרחשים בישראל על ידי מפגעים בודדים. חששתי בתחילה כי אני אפספס את המומנטום של כתיבת הפוסט, אבל התברר לי כי הארועים מתרחשים בתדירות גבוהה למדי ואני אוכל להשחיז קצת את המאמר עד שיצא מהודק וברור.

אולי בגלל פרשות אחרות שמעניינות את התקשורת ואף אולי בגלל שאתם עסוקים בחיי היום יום שלכם לא יצא לכם לעשות אחד ועוד אחד ולהסתכל על כל האירועים מפרספקטיבה טיפה שונה.
ארצה לסקור בקצרה את האירועים אשר התרחשו בחודשים האחרונים.

* זריקת אבנים על רכבים לכל אורך היום, עוד זריקות אבנים ועוד ארוע של אבנים (ועוד כמה קישורים בהמשך הכתבה)
* בת 9 שנפצעה קל מירי בפסגות
* הצתת עמדה ביטחונית בחברון
* ארוע טרור שסוכל על ידי הימ"מ והשב"כ שכלל חברי טרור סלאפי
* פלסטיני שרצח בדקירות סכין את החייל עדן אטיאס ז"ל

מה מתרחש בשטח
לא היה לי קשה לחפש את כל האירועים הללו ולקבץ אותם יחדיו. יש עוד עשרות אירועים שלא ציינתי, זאת רק דוגמה קטנה לכל האירועים הכוללים שהתרחשו, "במפתיע", בהדרגה מאז שחרור המחבלים בעסקת שליט ובעסקה האחרונה.
בואו נעשה שנייה פעולת חיבור פשוטה - ישראל שחררה מחבלים בעלי מוטיבציה רבה עם הרבה כעס על ישראל לתוך שטחי הרשות הפלסטינית פלוס נוער פלסטיני מתוסכל ואכול שקרים על יהודים פלוס מערכת חינוך שמטיפה לשנאה והרג, פלוס הבנה כי לא משנה איזה פעולת טרור תבצע (אם יתפסו אותך זורק אבן בערב, בבוקר כבר תשוחרר) אתה תקבל נוער פלסטיני משולהב שמעוניין לחסל אותך.

עדן אטיאס ז"ל

שמשחררים מחבלים עם דם על הידיים אתה לא רק מחזיר אנשי טרור מאומנים וחדורי שנאה בחזרה לאויב שלך, אלא אתה מחדיר מוטיבציה ופוגע בעוצמתך הביטחונית. אתה מערער את תחושת הביטחון של האזרחים שלך. למה ציפו במערכת הביטחון? הם חשבו שלא יהיו מפגעים בודדים?

רקע
פח"ע (פעילות חבלנית עוינת) עממי לא קיים מאתמול, גם לא מלפני חודש וגם לא מלפני עשור. פח"ע עממי קיים מתחילת המאה הקודמת כאשר פלסטינים שחטו יהודים בסכינים ליד תחנות אוטובוס, ליד השדות, במרכזי קניות ואיפה לא. שלא נדבר על זריקות האבנים שהיו בדרך שיגרה.
התאכזבתי מהטור של רון בן ישי המכובד אשר הראה חוסר בקיאות משוועת כאשר ניסח את כותרת המאמר שלו "כזו לא אינתיפאדה שלישית. זה משהו חדש". אדון בן ישי וקוראי הבלוג, אין כאן מאפיינים חדשים, אין פה פעולות ללא מחשבה ואין פה צורך בדו-שיח עם הצד השני. יש מקום למעצרים נרחבים, השלטת עצמה בגדר ההפרדה ונטרול מוקדי הכוח שהתחזקו לאחרונה באזור יו"ע ועזה.

זריקת אבנים מקרית או לא?

טרור ואלימות ליד בית החולים והאוניברסיטה בירושלים (ובחיפה)
אז איך מסבירים לעולם שליד האוניברסיטה הכי טובה בארץ ובין הטובות בעולם, זורקים אבנים על רכבי הסטודנטים והאוטובוסים? זריקת האבנים "שגרתית" הפכה בימים האחרונים בתקשורת לפעולות טרור "והילדים" כונו חברי חוליית טרור, יותר נכון שתי חוליות טרור. לפי חקירת המשטרה, הנערים שייכו עצמם לארגון "החזית הדמוקרטית". ארגון זה הנו ארגון מיליטנטי פוליטי שכל מטרתו להתסיס את הלאום הערבי בישראל בכדי להובילו לאינתיפאדה שלישית אלימה וקשה יותר.
יש לציין בכל זאת לציין את המובן מאליו. יידוי האבנים וזריקת הבקטבי"ם הן פעולות מסוכנות שמבוצעות מידי יום מהכפרים סביב האוניברסיטה ומסכנות את העוברים והשבים, את החיילים ואת השומרים בבית החולים הדסה הר הצופים ובאוניברסיטת חיפה.
לא פחות מעשרה נערים בני 15-20 ביצעו את הפיגועים הללו בצורה מכוונת ומרושעת בכדי לפגוע ביהודים חפים מפשע. אותם חיות לא בוחלים באמצעים ומציבים תצפיתן על ההר בכדי לסמן לחבריו מתי מגיעה מכונית שניתן לרגום אותה. לאחרונה אף נפגעה תינוקת בת שנתיים חפה מפשע. אותם בני נוער טוענים שעשו זאת משנאה לישראל ומתוך רצון לפגוע ואף להרוג יהודים.
שלא תטעו, אין כאן מקום לטעון שאותם נערים באו ממצוקה וחיים במצב סוציו-אקונומי נמוך. אלו בני נוער אשר רוצים להתנתק מהחברה, לא רוצים שום קשר למדינה ומוכנים לפגוע באזרחים למען הערכים והאג'נדה שלהם.
זה כבר לא סוד שהאלימות בגדה המערבית זולגת לתוך ירושלים, זה רק עניין של זמן עד שתפרוץ מהומה תהומית ומסחררת שתגרור את כולנו למערבולת דמים.
לאחרונה גם בוצעו זריקות אבנים בחיפה והתופעה ממשיכה להתרחב ולהגיע עד לפתח דלתינו. 

אז מה צופן לנו העתיד?
אל לקורא לטעות ולחשוב כי אין אף גורם שמדרבן את אותם צעירים משולהבים עם אבן\סכין\בקט"ב ביד. הטפות במסגדים של אנשי הרוח המוסלמים רק מחזקת אותם, הקריאה לג'יהאד, מלחמת הקודש המפורסמת שלהם לא פוסקת ולא נחה לרגע, הם רק מחכים לניצוץ שיתחיל את האינתיפדה הבאה. אנו לא חוזים בהתפתחות תופעת זריקת האבנים והטרור העממי, אנו חוזים בריגרסיה! חזרה לתקופה מוקדמת יותר של הקמת המדינה, זהו מעגל, לא אבולוציה. כולם יודעים שאחרי האבנים והסכינים באים הרובים ואחריהם לאחרונה אף הטילים ונוצרת מלחמה.
בדרך כלל ידי כוחות הביטחון הישראלים הייתה על העליונה, אבל הערבים לא יפסיקו את מעגל השדים הזה עד שידם תהיה על העליונה. ואז הם לא ישתלטו עלינו וינהיגו את המדינה ואנו נחיה תחתם, אלא אנחנו נשחט ונברח. בואו נקווה שהיום הזה לא יבוא. האם יגיע היום שנפחד לצאת מהבית בגלל "ילדים" שזורקים אבנים?

כותב המאמר הוא אדיר זנגי - סטודנט תואר שני באוניברסיטה העברית בתחום מדעי המדינה - פוליטיקה ודמוקרטיה בישראל.

המאבק הנוכחי בין השיעים והסונים בפקיסטן

אשאיר אתכם במתח בזמן הקרוב לקראת החלק הרביעי שלי על ארגוני הטרור בג'יהאד העולמי וארענן אתכם במידע חדש וקצר על המאבק הקשה בין השיעים והסונים בפקיסטן. במלחמה הזו נהרגו אלפי אזרחים חפים מפשע ולא נראה סוף לנקמות הדם המתחוללות באזור בעקבות המאבקים הדתיים.
רקע:

השיעים מונים כשלושים מליון איש מתוך 180 מליון אזרחים בפקיסטן. בעיר קארצ'י יש רוב שיעי ובו קבוצות טרור המנסות להתנקש ברופאים, עורכי דין, פרופסורים ובכירים במדינה ובעיקרה האליטה השיעית. ישנם שיעים אשר תוקפים סונים בחזרה אך בעצימות נמוכה יותר מאשר ההתקפה הנגדית אשר פחות מסוקרת. על פניו נראה שהטבח הוא חד צדדי, על פי הדיווחים 460 שיעים נהרגו בשנת 2012, כמות זו הכפילה עצמה פי 2 מאשר שנת 2011. המקור Forign Policy מדווח כי נהרגו עד כה 375 אזרחים פקיסטנים על רקע מאבקים עדתיים, מתוכם כ – 100 אזרחים מתוך המיעוט האזרי.

תגובת הממשלה ופעולת ארגוני הטרור:
הממשלה מצידה, מתקשה להגן על המיעוט במדינה – עדות לכך ניתן לראות בחודש מרץ 2012 כאשר נהרגו 50 שיעים בשעה שציינו את החודש הקדוש המכונה מוחארם.
השילוב שהתרחש השנה הפך להיות קטלני עבור האזרחים השיעים במידה – המתנגדים לשיעה והטאליבן הפקיסטני חברו יחדיו תחת ארגון הגג אל-קעידה והם נחושים להכות בפקיסטן במלוא העוצמה. עפ"י בכירים שיעים נאמר כי כרגע הם שותפים לאותה אג'נדה.

ההיסטוריה ומבט לעתיד:
המשטר בפקיסטן תמך במשך 30 שנה בקבוצות הג'יהאד כדי שישמשו כמתווכים באבק מול אפגניסטן והודו. אך בעקבות 9\11 פקיסטן עברה לצידה של ארה"ב ולאחר מאבק של הכוחות המיוחדים האמריקאים במדינה כוחות הג'יהאד החלו להיאבק במי שהיו מנהיגם ומורי דרכם בצבא ובמודיעין.

מתי יפסק הטבח?

כעת הכוחות המזויינים מבחינים בין קבוצות ג'יהאד "טובות" אשר פועלות עפ"י האג'נדה של הממשל הפקיסטני וקבוצות ג'יהאד "רעות" אשר תוקפות במדינה. בעקבות אינטרסים פנימיים בממשלה, המשטר יכול לסבול קבוצות ג'יהאד בתקופה שבה היא נמצאת במאבק עם גורמים נוספים, בקבוצות אלה נכללים ארגונים אשר קיבלו על עצמם את האג'נדה הכוללת של ארגון אל-קעידה.

ההנהגה של שני פלגי ארגוני הטרור "Lashkar-e-Jhangvi" והטאליבן הפקיסטני יושבים בצפון ווזיריסטן ומהווים מכשול בפני הממשל הפקיסטני.

על פניו, אני צופה את המשך שפיכות הדמים והאלימות במדינה. המיעוט השיעי ימשיך להיאבק על זכותו ויזעק, ארגוני הטרור ימשיכו להכות במיעוטים והממשל הפקיסטני, חסר האונים, ימשיך להביט מן הצד על הנעשה, אך אני מקווה שהוא יתעשת בשלב מסוים ויסיים למיעוט להלחם בפלגי הטרור, מכיוון שאנו כבר למדים כי כאשר אתה נותן לארגון טרור לפרוח, הוא יכה אותך במלוא עצמתו.
מקור: Economist, FP

כותב המאמר הוא אדיר זנגי - סטודנט תואר שני באוניברסיטה העברית בתחום מדעי המדינה - פוליטיקה ודמוקרטיה בישראל.

שינוי המרחב קורא לשינוי בתפיסה - הביטחון הלאומי של ישראל

ביטחון, יודעים רוב אזרחי המדינה הוא התחום המוביל את סדר היום של מדינת ישראל מאז היווסדה ועד ימינו אנו. הדיון בנושא תקציב הביטחון הוא חלק בלתי נפרד מסדר היום הציבורי של ישראל כבר שנים רבות. תפיסת הביטחון של ישראל נשענה מאז ומעולם על הסובב אותה ועל הצורך של ישראל להרתיע את האויבים שלה תוך כדי שהיא מצליחה להחזיק ביכולת להתריע בזמן מפני תוקפנות ומחזיקה צבא חזק דיו בכדי להכריע את האויב במהירות באמצעות כוח מחץ.

ראש הממשלה

השינויים שהביאו עמם אירועי ה"אביב הערבי" ועיקרם בכך שאין כיום צבא ערבי המאיים על קיומה של ישראל צריך להיות מבורך וחייב לתת ביטוי בתפיסת הביטחון העתידית של ישראל. אומנם, האיומים על מדינת ישראל לא פסקו ואולי אף גברו יחד עם זאת התצורה השתנתה והיא מחייבת יותר מדיון בתקציב הביטחון או רכישת טכנולוגיות מתקדמות ויתרון צבאי אסטרטגי. לא רק שהאיום לא פסק הוא אף קורא תיגר על תפיסת הביטחון של ישראל ומאיים בפעם הראשונה מאז קום המדינה באמצעים שונים ומשונים על היכולת להשיג ביטחון אך ורק באמצעות המטרות שהוזכרו זה עתה.
לדאבוני אני חש זה זמן רב כי תפיסת הביטחון של ישראל לא לוקחת בחובה את המציאות הגיאו-אסטרטגית של ישראל. בעוד מדינת ישראל טוענת קבל עם ועולם כי האיום הקיומי עליה הוא הנשק הגרעיני שמפתחת הרפובליקה האסלאמית של איראן ממשיכה ישראל "להתמרכז" בגוש אוכלוסיה אחד המושך אליו את מיטב המוחות ומרב האוכלוסייה היצרנית של מדינת היהודים. אינני מצליח להבין כיצד מרשה המדינה הקטנה והמאוימת על ידי נשק גרעיני לרכז את כל עצמתה במרכז אחד ויחיד שפגיע בו תוביל בהכרח לחורבן מוחלט של המדינה.

מעבר לכך, ל"התמרכזות" הזו ישנם השלכות רבות ועיקרן פגיעה באוכלוסיית הפריפריה ויצירת פער אדיר בין תושבי המרכז לבין שאר תושבי המדינה. אומנם, ממשלת ישראל הנוכחית פעלה רבות לצורך יצירת תשתיות אשר יסייעו לתושבי הפריפריה להגיע למרכז אך לדאבוננו התשתיות האלו שואבות את כוח האדם מהפריפריה למרכז ולא הפוך. תשתיות הן אמצעי חשוב לקיומה של מדינה מתוקנת ומסודרת, גרמניה לדוגמא ניצלה את כספי הסיוע של תוכנית מרשל לאחר מלחמת העולם השנייה לצורך שיקום המדינה תשתיות אלו סייעו רבות להפיכתה של גרמניה למעצמה כלכלית. ניתן להשוות את התשתיות לעורקים בגוף האדם: ככל שהדם יעבור מהר יותר ובקלות יותר כך הגוף יתפקד טוב יותר. בגרמניה שלא כמו בישראל ניתן דגש על קיומם של מרכזי מסחר רבים ופיזור של העצמה על פני ערים רבות: המבורג כעיר נמל, ברמן עיר תעשייה, בפרנקפורט הוקם שדה התעופה הגדול באירופה המקשר את כל התעופה ביבשת, מינכן היא עיר התרבות והכלכלה, ברלין קוסמופוליטית ומרכזת את ממשל המדינה, אזור דיסלדורף/ גילזנקירשן/ דורטומונד מספקים את הפועלים ומכרות הפחם וערים כמו שטוטגרט, וולפסבורג מייצרות תעשיית פורה של רכבים. אף אחת מן הערים הללו לא עוברת את רף 3 מיליון התושבים וזאת במדינה של 80 מיליון תושבים , לכל עיר יכולת כלכלית שאינה תלויה ברעותה אך כל עיר מחוברת בתשתיות מפותחות לאחרת והיכולת של כל עיר לעמוד בעצמאות כלכלית מאפשרת לפריפריה סביבה להתקיים בצורה איכותית.

האביב הערבי

גם ישראל יכולה לעבור ולבנות את עצמה על פי המודל הגרמני. תחילה צריכה להתבסס תפיסה שכדי לקיים פריפריה איכותית יש לייצר בה את מקומות עבודה איכותיים וכי יש לבזר את העצמה שנמצאת במרכז הארץ לשאר המקומות. תחילה צריכה הממשלה לוודא שצה"ל יעביר את מרבית עצמתו ממרכז הארץ כולל תשתיות המודיעין וכולל הקמתו המידית של עיר הבה"דים המדוברת בדרום. ישראל יכולה וצריכה להעתיק את מרכזי השב"כ והמוסד ממרכז הארץ לצפונה ולדרומה כך שמרבית העובדים של ארגונים אלו יעברו להתגורר באזורים אחרים ויחזקו אותם. אם זה יכול לעבוד ל - CIA בלנגלי זה יכול לעבוד גם למוסד בבאר שבע או בחיפה. ניתן וצריך להעביר חלק גדול מהמוסדות.

יהודה ושומרון והסכם עתידי עם הפלסטינים יכול להוות זרז של ממש בפיתוח הגליל והנגב. העברת האוכלוסייה שתפונה במסגרת הסכם עתידי תאפשר למתיישבים האידיאולוגים תחושה של שליחות אמיתית בהפרחת הנגב ויישוב יהודי חדש של הגליל. מספיק להעיף מבט קטן אל המפה ולהבין שהישובים היהודים בגליל נראים בדיוק כמו הישובים ביהודה ושומרון בודדים בין ישובים ערבים גדולים. פינוי עתידי מיהודה ושומרון יכול לסייע לחיזוק אזורים אלו ולספק למפונים תחושה שליחות חדשה ולא פחות חשובה.

יחד עם זאת דורש המעבר הזה את טיפוחם של ערביי ישראל. ה"אביב הערבי" חיזק בקרב רבים מערביי ישראל את התודעה כי מעמדם טוב הרבה יותר משל אזרחים רבים במזרח התיכון. ישראל צריכה וחייבת להשוות את מעמדם ומצבם הכלכלי והתברואתי של ערביי ישראל לזה של המגזר היהודי וחייבת לפעול על מנת לקיים את אזורי הספר שלה תוך כדי שהיא מספקת ביטחון שוטף לכלל האוכלוסייה וליצור מארג יחסי תלות הדדית בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסיה הערבית. זה עובד כבר שנים בצורה מצוינת בעירי חיפה, זה יכול לעבוד מצוין גם בגליל וגם בנגב.
צעדים אלו יובילו לחיזוקה של ישראל מבפנים תוך כדי שהיא בונה את המדינה ומשווה את מעמדן של ערי השדה לערי המרכז, מחזקת את גבולות הארץ ויוצרת תפיסת ביטחון שנשענת על חוזק פנימי לפחות מבחינה דמוגרפית.
כיום דורשת ממשלת ישראל מהפלסטינים להכיר בה כמדינה יהודית. ישראל לא צריכה הכרה כזו היא פשוט צריכה להיות כזו ולשם כך פיזור העצמה של המדינה היהודית צריכה להתבצע בכל שטחה של המדינה.
הגיע הזמן שתפיסת הביטחון של ישראל תחל מפנים ותפנה כלפי חוץ לאחר שנים רבות שהיא נבנתה בצורה הפוכה.
אם תשכיל ישראל לבנות את המדינה לאורכה ולרוחבה ותשווה את המעמד של אזרחי הפריפריה לאלו של תושבי המרכז היא תוכל לטעון לכך שהיא מדינה שווה בין שוות במדינות ה-OECD, ויתרה מכך היא תבסס את השליטה שלה במדינה ובכך תחזק את כלכלתה של ישראל ואת ביטחונה.
בשלב הבא או במקביל לטיפול בבעיה הגיאו-אסטרטגית אותה הצפתי כאן, צריכה ישראל לדאוג לנושא השינוי הדמוגרפי האסטרטגי אותו היא עומדת לעבור ב-30 השנים הקרובות העתיד להשפיע לא פחות על ביטחון המדינה ועתידה כמדינה יהודית-דמוקרטית.

פרסום ראשון של עוז גרטנר, בבלוג שלנו, עוז בעל תואר M.A בתכנית ללימודי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב. בעל תואר B.A במדעי המדינה ויחסים בין לאומיים. מצטרף לצוות המוכשר והמעניין של הכותבים.

האיש החדש בראש הטאליבן - מולא פאוזוללה

האמריקאים ממשיכים לחזק את ממשלת פקיסטן, מעלים מזלטי"ם לאוויר ומורידים בכירים. בתחילת החודש (1.11), יירט וחיסל אחד המזלטי"ם את מנהיג הטאליבן בפקיסטן חכימוללה מחסוד שעמד מאחורי נסיונות פיגוע נועזים כגון פיצוץ מכונית התופת בטיימס סקוור וחיסול בכירים בארגון ה - CIA אשר שהו באפגניסטן.

חכימוללה מחסוד אשר כבר לא נמצא איתנו יותר

כמובן שלאחר תהילת העולם ונסיונות החיסול הרבים, הארגון לא חיכה זמן רב וכבר ערב לאחר מכן הכריז על מולא פאוזוללה ליורשו ולא על חאן סעיד כפי שצוין באתר YNET אשר תפקידו הינו מפקד הטאליבן האזורי. לפאוזוללה מיוחסים ארועי טרור מכובדים ורצחניים בין השנים 2008-2009 שבוצעו על מנת להכיל את חוק האסלאם על האוכלוסיה בפקיסטן. במשך תקופה קצרה נמלט לאיסלאמבד באפגניסטן בעקבות רדיפת המשטר אחריו, דבר אשר לא מנע ממנו להפסיק את השתתפותו בטרור ולהיפך, לאחר מכן שב לפקיסטן והמשיך להוביל ולארגן את פיגועי הטרור בשטחי המדינה.

החבר החדש - מולא פאוזוללה

כמובן שכמו כל ארגון טרור שפוי, יום לאחר מינויו של פאוזוללה לראש הארגון, נשבעו בארגון לנקום את מותו. על פי הניתוח שלי, אני חושב כי פגיעה במיעוט השיעי ופיגועי התאבדות נגד חיילי הקואליציה - קרובים מאוד ואף נסיון פיגוע באחד השגרירויות במדינות ערב או באתר תיירות אירופאי - יהיו יעד סביר בהחלט כנקמה - הכל שאלה של כמה חזק יתברג פאוזוללה במרקם הטאליבן ותוך כמה זמן יוכל הארגון להתאושש ולהוציא פיגועי איכותי לפועל. הערכתי היא שתוך שנה (ואף שנה אחת בדיוק) לאחר חיסול מנהיג הטאליבן - יוציאו אדריכלי הטאליבן פיגועי איכותי כנקמה על מות מנהיגם.

מהלך זה, הוא צעד מאוד קריטי לג'יהאד העולמי ומוכיח פעם אחר פעם כי גם אם תחסל את ראש הארגון, יבוא אחריו מנהיג אכזרי ורצחני יותר אשר יעמיד למטרה לעלות על המנהיג הקודם בכדי להיות רדיקאלי ואוונגרדי יותר.

עד אז נוכל להמתין להרפתקאות חדשות מבית היוצר של הטאליבן.
שבוע טוב לכל קוראי המגזין.

כותב המאמר הוא אדיר זנגי - סטודנט תואר שני באוניברסיטה העברית בתחום מדעי המדינה - פוליטיקה ודמוקרטיה בישראל.